| טיפים לחגים ולאירועים משפחתיים וחברתיים |
|
| מאת מרים ארליך ווילאמסון | |||||
|
איך להתמודד עם
החגים, מפגשים משפחתיים או חברתיים, הקושי הרגשי באירועים כאלה; איך לערוך כאלה
כשאנחנו חולים– טיפים ושיתוף מנסיונה של מרים א. ווילאמסון – לארח ולהתארח. המאמר אמנם נכתב
לחולי פיברומיאלגיה, אך יכול לשמש גם את חולי תסמונת התשישות הכרונית וחולים
במחלות כרוניות הכרוכות בכאב כרוני ובמגבלות שונות בתפקוד היומיומי.
חישבו בקטן: קבוצה של 6 יכולה לאפשר לכולם למצוא מקום ישיבה. הניחו למוסיקה לקבוע את האווירה, אינכם רוצים שהדברים ייצרו גירויי-יתר. לכן, שימו מוסיקה רכה ושקטה ברקע, והשגיחו שהאורות ישארו עמומים בצורה סבירה. המזון המוצע, צריך שיהיה בשפע, אך שלא יהיה משהו מתוחכם יתר על המידה. רוב האנשים נהנים ממש מארוחה, שהסועדים אחראים למנות והכיבוד המוגש בה, כשכולם תורמים לה. תנו לאורחיכם לבחור את מה שיביאו, אך בקשו מהם שיעדכנו אתכם מראש, כדי שלא "תתקעו" עם שני "סטים" של מנות עיקריות וללא קינוח. יש צורך באיש שיחה טוב אחד בלבד כדי להפעיל קבוצה של שישה, ואתם לא חייבים להיות איש-שיחה זה. עם זאת, כדאי להכין מראש שני נושאים לשיחה, כדי שהיא תתחיל להתגלגל, במיוחד כשהאנשים שהזמנתם אינם מכירים אחד את השני. המפתח הוא להזמין אנשים שיש להם מכנה משותף. פעם הזמנתי שלושה זוגות (ואת ילדיהם) לארוחת צהריים מוקדמת בשבת. הייתי האדם היחיד שהכיר את כל אחד מהם, אך חשבתי שהם יוכלו להתחבר. זהו הדבר שאמרתי לכולם: שיש אנשים אחרים שהייתי רוצה שהם יפגשו, ושאני משאירה להם לגלות את הסיבה. המפגש היה כה מוצלח, עד שהוא התחיל מ-12 בצהריים ועד 8 בערב, והוא הסתיים, רק מפני שהגיעה השעה בה הילדים היו צריכים לשכב לישון. האוכל שהגשתי היה פשוט והוכן מבעוד מועד. בהמשך היום, הרשיתי לכולם לחפש בארונות המטבח ובמקרר, כשהתעורר הצורך למשהו נוסף. כשנעשינו רעבים אחרי הצהריים, ואף אחד לא רצה ללכת הביתה, פשטנו על המזווה, והרכבנו ארוחת ערב מאוד יצירתית של ספגטי, כשכולם השתתפו בהכנתו ובנקיונות. היום היה מעייף עבורי, אולם מרומם נפש, והוביל אותנו למפגשים נוספים כאלה, בכל אחד מהבתים של משתתפיו. חגים לא צריכים להיות דבר כואב לאנשים רבים עם פיברומיאלגיה, הרגשות המלווים את חוסר היכולת או הקושי לנהל חיי חברה מלאים, בליווי התחושה ש"הושארו מחוץ" למעגל החברתי, מתעצמים במהלך עונת החגים. מועדים אלה (ה.מ.: ראש השנה עד סוכות, חנוכה, פסח, יום העצמאות, שבועות ועוד), יכולים לספק תזכורות כואבות לכל הדברים המצופים מאיתנו, ולכל הדברים שאין ביכולתנו לעשות. אורחים מגיעים לביתנו, הזמנות למסיבות מגיעות בדואר, מתנות שיש לרכוש ולשלוח ליעדן. יש לאפות עוגיות, לחתום על כרטיסי ברכה ולשלחם, לסדר את הבית לקראת האירוע, ולעמוד ברשימה ארוכה של מחויבויות. הכל נראה כל כך בלתי אפשרי, שאין זה פלא שעונת החגים העמוסה היא לרוב יותר לחוצה מאשר מהנה. גם אנשים ללא פיברומיאלגיה מרגישים את הלחץ, אך לאלה שאכן לוקים בה, מציאת דרכים יעילות לעבור את החגים, בצורה מוצלחת, היא דבר חיוני. טיפים לחגים:
לאנשים רבים, לא רק לאלה עם פיברומיאלגיה, ישנן תחושות של אובדן או אכזבה בתקופת החגים. אם אתם "בדיכי" של חגים, כתבו על הרגשותיכם, או דברו עליהם עם זה או זו, שיודעים להקשיב והחביבים עליך ביותר. קבלו את רגשותיכם אלה כדבר טבעי ונורמלי ועברו הלאה. אינכם כאן כדי לעמוד בציפיותיהם של אחרים. היו ברורים באשר למגבלותיכם ולצרכיכם – עם עצמכם ועם אחרים. המנעו מחברת אנשים שהינם רעילים לכם; הקיפו עצמכם עם אלה שהם טובים עבורכם ובשבילכם, ותהנו עימם יחד. שימו את צרכיכם בעדיפות ראשונה השנה. לעיתים, יש יותר ברכה בלקבל מאשר לתת. כמה דברים לסיום מאת מערכת האתר: חשוב לנו להבהיר, שאנשים עם פיברומיאלגיה ו/או עם תסמונת התשישות הכרונית, לרוב, מתקשים להגיד "לא", ומשקיעים מאמצים רבים בלרצות אנשים אחרים, וכן כדי לא להיות לנטל על יקיריהם וסביבתם. הטיפים שנכתבו כאן, חוברו ברוח זו, כדי לתת לעצמם רשות- לחולים אלה - לעשות את מה שלא פעם אינם מעיזים לעשות, ובכך גורמים למצבם הבריאותי להחמיר, לעצמם לסבול; ובעצם, לגרום לדבר שאותו התכוונו למנוע מלכתחילה –לגרום לסביבתם להרגיש שלא בנוח, או לגרום להם להרגיש אשמים על כך שהם תרמו לסיבלם, גם אם בעקיפין. אין זה אומר שהמחלה עצמה צריכה להיות כרטיס כניסה לעולם "המסכנים" - מצד אחד, או לעולמם של אלה ש"חייבים להם משהו" - מצד שני; לא לכך היתה כוונתנו או כוונת המחברת. להיפך. הנצחה או קיבוע של תחושות אלו- שלכם עם עצמכם - וכל שכן עם אנשים שהתכנסו לאכול ולהנות ברוח החג, אינה המקום הנכון לכך. סביר להניח, שהדבר לא יעשה עימכם חסד, מעבר אולי לתחושה הרגעית שמישהו מקשיב. אולם, מיד אחרי שהרגע הזה עובר - הדבר יכול להיות רק לרעתכם, אם בן או בת שיחתכם ירגישו שהם "קיבלו יותר מאשר ביקשו", או שלא היו אלה שיזמו את השיחה למטרה זו. עם זאת, אם אתם חשים, שמי מבין בני-שיחתכם רציניים בכוונותיהם, תוכלו אולי להציע ולקבוע לדבר על כך מאוחר יותר. אם האדם עצמו אכן מביע נכונות אמיתית לסייע – הדבר יכול להיות מבחן טוב לכוונותיו של אותו אדם לממשן - בטווח הארוך. מצב נוסף אפשרי הוא, שישנם כאלה שלא יבינו את מגבלותיכם, למרות הכל - כמה שתנסו להסביר או כמה שאותם אנשים יתקלו בהן שוב ושוב. "בני-המזל" שבינינו, מן הסתם, יוכלו לחשוב על מישהו כזה או מישהי כזו, או על יותר... כבר ברגע זה. יתכן שאנשים אלה מתקשים להבין את הקשיים שלכם, מסיבות, שהינן קשות לא פחות, מבחינתם. חשוב לנו להבהיר, שהכוונה כאן אינה להתייחס אליהם בשיפוטיות כלשהי, או אף לנסות להבינם, אלא לקבוע עובדה, לקבלה - ומכאן, לנסות להפיק את המיטב שאפשר – כולל להנות, ככל שניתן. חסכו, מהם ומעצמכם כאחד, את כאב-הלב ואת המועקה, שייגרמו לכל הנוגעים בדבר, אם כוחכם יגוייס למטרה הפוכה מזו, שהאופן למימושה יוכל להעיב על האירוע כולו – בטווח הקצר, או אף על חייכם לאחריו – בטווח הארוך. חסכו מעצמכם גם את הסחיטה בכוחות, בשל סיפורי זוועה על קשייכם ועל הרושם "הקורבני", שמן הסתם יווצר, אם תנהגו כך בעת האירוע. תוכלו לבחור להגיב, בכמה מילים, שתכבדנה את עצמכם ואת בני-השיחה שלכם. תוכלו להכין "נוסח מוכן" שכזה, מבעוד מועד- תרתי משמע, וכך להמנע ממצבים לא נעימים. נסו לתרגל זאת עם עצמכם או לדמות זאת בעיני רוחכם, וכך תוכלו להפיג חששות או תחושת מבוכה שלכם לפני האירוע, ושל הסובבים אתכם במהלכו. המחלה אכן מטילה מגבלות ממשיות, ויכולה אף להגרם החמרה במצב הכללי, גם בשל גורמים חיצוניים כמו שינויים במזג-האויר, בשל קיומו של סטרס בלתי-נמנע וכד'. לכן, חשוב, לנו עצמנו, להבין מהן המגבלות שמטילה המחלה ושניתן להמנע מהחמרה נוספת במצב הכללי (שנוכל לצמצם סיכוייה או היקפה מראש!), אלא גם להנות, במכלול הנסיבות. מאידך, חשוב לנו, כמו לכולם, לא לגרום לסובבים אותנו להרגיש אשמים או שלא בנוח בגלל מגבלות אלה. אין בכך תועלת, כפי שתוכלו להיווכח בעצמכם, אם תנהגו אחרת, בטווח הארוך. קבלו את המגבלות, הנתונות מראש, ודווקא מכאן, מהמקום של קבלתן, תוכלו להתחיל להנות וגם לשחרר את הסובבים אתכם מתחושת מועקה כלשהי, לכיוון קליל יותר, ולהתמקדות בדברים האחרים, שאינם קשורים למחלה: הדברים הקטנים, כמו גם הגדולים, שניתן להפיק משהייה בחיק משפחה אוהבת, בחברה-טובה, עם מכרים חביבים או אף מההזדמנות להכיר כאלה חדשים. שיהיה לכולנו שלל חוויות חיוביות מאירועים משמחים!
|
|||||
|
עדכון אחרון: רביעי, 14 אוקטובר 2009 00:26 |
|||||
| נוצר בתאריך:שני, 07 ספטמבר 2009 10:54 | |||||
|
| |||||
מודעות
מאמרים חדשים
עודכנו לאחרונה
תגובות האורחים