עונות מעבר, שינויי מזג אוויר- פיברומיאלגיה ו-CFS

הצטרפו אלינו לעדכונים בפייסבוק
(יש ללחוץ "הפוך לאוהד" בדף העדכונים לקבלת עדכונים שוטפים מהאתר)

המלצות לאורחים

להתמודדות עם פיברומיאלגיה "למתקדמים"

למאמרים מתורגמים מהספר באתרנו

עונות מעבר, שינויי מזג אוויר- פיברומיאלגיה ו-CFS

הדפסה

דוא''ל

כמה דברים חשובים שיש לדעת על עונות מעבר באשר לתסמונות שבהן עוסק אתר זה. תשישות, כאבי שרירים, חולשה, קשיים בריכוז, טשטוש ותחושה של עלה נידף ברוח יכולים לתאר תאור מילולי של המצב. מהי משמעות עונות המעבר באופן מסורתי, באשר למחלות כרוניות אלו, ומה ניתן לעשות כדי להיטיב וכן - איך לכל הפחות לא להחמיר את המצב. עונות מעבר - כשמן כן הן: הטבע – כמו גופנו שלנו - מודיע על שינוי. הרושם, שקבלנו מחולים שאנו מכירים ומרופאים מומחים, הוא שחורף - קור מחמיר עם פיברומיאלגיה, בעוד שהקיץ – חום מקשה על תסמונת התשישות הכרונית- CFS) ME/CFS). למעשה, שכשמדובר בחולה שיש לו את שתיהן, אין למעשה הקלה מסוימת לאורך השנה... מכל מקום, בעונות המעבר, כשמדובר בהקלה בכל אחד מהקיצוניות הללו, אפשר היה להניח, לכאורה, כי השינוי הזה, יטיב עימנו. עם זאת, דווקא בתקופות הללו של התחדשות, אם על דרך ההתכנסות (בסתיו) או על דרך הצמיחה והפריחה מחדש (באביב) - "החצבים פורחים", אך לא רק "הציפורים מצייצות". "אביב הגיע" אבל לא רק "פסח בא"... כל הגוף צורח, החולשה אוחזת בנו, תחושת "המכבש" של הבוקר, אחרי "שנלחמנו" לישון בלילה, גדולה מתמיד. הטשטוש, הקושי להתמקד, נדמה שחזקים מבדרך כלל. יש אנשים שהאצבע ברגל השמאלית "מודיעה" כי גשם עומד לרדת. אצל אחרים זו הכתף שלא נותנת מנוח בכאבים שאינם מרפים, בצורה שלא תבייש חזאי מיומן ומנוסה. במקרה של חולי פיברומיאלגיה ו/או תסמונת התשישות הכרונית, מדובר בגוף כולו: הם.. למעשה ברומטר מהלך על שניים. רגישות יתר זו, המתבטאת בתסמינים (סימפטומים) תגובתיים שנראים מוגזמים למה שמתרחש מסביב, אינה פוסחת גם על תחום זה. בעיקרון, שינויים קיצוניים במזג האוויר הם טריגרים ידועים ושכיחים להחמרה בתסמינים (סימפטומים) של פיברומיאלגיה ו/או תסמונת התשישות הכרונית. אם הנכם מקורבים לחולה ואתם שומעים על שינוי שכזה, תוכלו כבר לעשות את הקישור ולדעת לצפות (כדי להערך), לא תמיד אך בדרך כלל, לשינוי לרעה במצבם. אם הנכם חולים בעצמכם, אין בכוונתנו לספר לכם כי אתם הולכים להרגיש רע, אלא להכין אתכם ולעזור לכם להערך בהתאם. כך ניתן יהיה לסייע דווקא בקבלת הדברים, במניעת רגשות אשמה מיותרים ו/או מאכזבות מיותרות. שכן, כמו בכל דבר, ישנן יתרונות וחסרונות. חשוב להבין את מה שמתרחש בגופנו בעיתות אלה, שהדברים הללו אכן מתרחשים וכך פחות להיות מופתעים ויותר ערוכים לקראתם. כמו גם, כמה דברים שניתן או אף חשוב לעשותם. הסינים כבר חשבו על זה קודם – תופעות ורגשות תקופות המעבר ה(עוד יותר)קצרות, כמו בין הקיץ לסתיו, ובין החורף לאביב, מיוחסות, לפי תורת הרפואה הסינית העתיקה, לאלמנט האדמה. אלמנט זה, על פי אבחון התורה הסינית, הוא אחד מהיסודות שנפגעים במיוחד אצל חולים בפיברומיאלגיה ו/או ב-CFS. לכן, לא מן הנמנע, כשמגיעות תקופות אלו (בהתאם ללוח הזמנים הקלנדרי), הרי שהסימפטומים המצביעים על חוסר איזון ביסוד אדמה זה, יהיו מורגשים מתמיד. קצרה היריעה מלהכנס להסבר מלומד על כך. נוכל לומר, באופן עקרוני, כי האדמה היא מקרקעת, מרכזת, מחברת; כמו גם, מאפשרת התמקדות ו"החזקת נוזלים בכליהם". כשיש חוסר איזון באלמנט זה, נוכל למצוא קשיים בריכוז, כמו קשיים קוגנטיביים דומים. באשר ליכולת למרכֶּז ו"להחזיק"- נוכל לראות גם נטיה לשלשולים ו/או עצירות (תסמונת המעי הרגיז –IBS), בשל הקושי של הגוף לשמר את יכולת הגוף לספוג את חומרי התזונה ולאפשר עיכול תקין ומאוזן. באביב, "ההתפרצות" היא גורם מאפיין תופעות רבות ושכיחות בעונה זו. כמו שיש "פתאומיות של צמיחה ולבלוב", כך, בין היתר, נוכל להבחין בפריחות גם על... העור. פריחות משונות, מגרדות (הגרד גם שייך לאלמנט העץ שאליה משוייכת עונה זו ע"פ הרפואה הסינית), כמו גם התפרצות האלרגיות השונות. אמצעי אבחון נוסף מתחום הרפואה הסינית הוא סוגי הרגש. דאגנות יתר וחוסר שקט הן רגשות המיוחסים לאלמנט האדמה כשהוא אינו מאוזן. מעין חוסר "מירכוז" גם בנושא השקט הפנימי. אם כן - מה חשוב (להמשיך) לעשות ? קודם כל לדעת שזה קיים ולקבל את זה, לסלוח לגוף ולעבוד איתו ולא נגדו. גם לא לשבור שגרה, כמה שאפשר, לתרגל גמישות והארכת השרירים, וכל מה שאפשר כדי להמשיך לנוע. יש שמדווחים על נפיחות בחלקי גוף שונים, בעיקר בידיים וברגליים. יש רופאים שיתעקשו להגדיר זאת כתחושת נפיחות של חלקי גוף אלה, ולא נפיחות בפני עצמה, אם כי תתכן גם הצטברות נוזלים. הרפואה הסינית תציע טיפולי דיקור, אקופרסורה וטווינא (בהתאם ליכולת המטופל ורגישותו) כטיפולי הכנה וחיזוק לקראת המעבר. כמה מילים על צמחי מרפא צמחי מרפא כמובן הם חלק חשוב בטיפול אך בתחום זה נבקש להזכיר שני צמחים חשובים. לפני כן, נבקש לתת הסבר מקדים: ישנה קבוצת צמחים שנקראת "אדפתוגנים". Adapt באנגלית משמעו להסתגל, להתאים. צמחים אלה מסייעים בהתמודדות והסתגלות הגוף נוכח סטרס נפשי ו/או פיסי, כשהאחרון יכול להצביע גם על שינוי שאינו מיטיב, בתנאי אקלים. קבוצת צמחים אחרת מגדירה צמחי "טוניק", מלשון חיזוק, ומכאן תפקידם. קבוצת צמחים "ממריצים" אינם בהכרח אדפתוגנים ו/או טוניק. הפיתוי לקבל "חיזוק" על דרך ההמרצה, משתיית קפה ועד צריכת ג'ינסנג עוצמתי יותר, מסוגים שונים, יכולים לגרום בדיוק לתופעה ההפוכה אצל חולים הרגישים לכך (בעיקר אלה החווים חולשה ניכרת צריכים להזהר בשימוש בהם), ובמיוחד חולי פיברומיאלגיה ו-CFS. כך יכולים להופיע - החמרה בסימפטומים בכלל, והתקפי חולשה עד קריסה בפרט. עם זאת, ישנם שני צמחים שאותם נזכיר לטובה, שהינם גם אדפתוגנים וגם טוניק, והם בין היחידים מבין קבוצת צמחי הגי'נסנג שאינם ממריצים כמו שהם דווקא מחזקים על דרך ההרגעה וההזנה הכוללת של הגוף. צמח אחד ידוע כג'ינסנג ההודי, "אשווגאנדה" (Ashwagandha) או בשמו המקצועי – "ויטניה משכרת" – Withania somnifera. החלק הצמח שבו משתמשים הוא השורש, והדרך הנוחה ביותר לצריכתו היא בצורת קפסולות של מיצוי יבש או טינקטורה. למרות שיש המשתמשים בו למרתחים, חשוב לזכור שהאלקלואידים (מבין החומרים הפעילים שבצמח האחראים גם להיות הצמח מרגיע), יכולים לההרס בחום, וכדאי לא לצרוך את המיצויים הללו עם נוזל חם. מבין התכונות הנהדרות של צמח זה, נוכל לומר שהוא אף מסייע במצבים של תת פעילות של בלוטת התריס, מצב שהינו נפוץ בקרב חולי פיברומיאלגיה בעיקר. מחירו של צמח זה הוא זול יחסית מהצמח השני, שהוא יחסית יקר יותר: הצמח השני הוא הגי'נסנג האמריקאי (American ginseng), או בשמו המקצועי - Panax quinquefolius. נמצא אותו בהקשר לטיפול גם לנשים בגיל המעבר, בשל יכולת ההזנה, הקירור העדין וההרגעה שהוא מספק, במקביל לחיזוק כולל בצורה עדינה ומתונה (ומטפל במצבי חולשה, קשיים בריכוז, שינה טובה יותר ועוד), כפי שנדרש במקרים של פיברומיאלגיה ו-CFS. כמובן שיש לבדוק כי נטילת צמחים אלה אינם מתנגשים עם תרופות ו/או תוספי תזונה אחרים שניטלים במקביל, ויש להתייעץ עם אנשי מקצוע. עם זאת, עם ויטניה לא ידועות התוויות נגד מיוחדות (השימוש הוא רק בשורש) ומסוימות עם הגינסנג האמריקאי (להזהר לא להתבלבל עם סוגי ג'ינסנג אחרים שמופיעים לא מעט פעמים באותו הקשר, והאזהרות הן בקשר אל האחרים). בזהירות המתבקשת, הם מתאימים למצבים בהם כשמדובר במחלה כרונית מגבילה בתפקוד כולל, כמו המחלות הנ"ל, שכוללת חולשה, צורך בתמיכה לעזרה בהתאוששות ממחלה ארוכה ו/או כרונית וכד'. באשר לזהירות שיש לנקוט, אנשי המקצוע אמורים לברר ולהבטיח כי אין בעייתיות בכל הנוגע להתוויות הנגד. כדי לסבר את האוזן, נאמר כי המונח המקצועי להתוויות נגד הוא "קונטרה-אינדיקציות" (Contraindications); וכן שלא תהיינה "אינטראקציות" עם תרופות/תוספים אחרים (interactions). כך גם לגבי המינונים המתאימים ולמשך הזמן שניתן לקחת את הצמחים ללא הפסקה (ויטניה ניתן ליטול במשך תקופות ממושכות, ועם הג'ינסנג האמריקאי מומלץ לעשות הפסקות קצובות). תזונה היא גם מוטיב חשוב בהתמודדות הכוללת כדי להקל על הגוף, במיוחד בתקופות אלו, לא לצרוך מוצרים שמייצרים ליחה בגוף. לפי הרפואה הסינית ליחה אינה רק ריר ונזלת אלא מצב אבחוני כולל המגדיר מצבים שונים. בתקופה זו, של מעבר, ההמלצה היא יותר מתמיד (שכן זוהי המלצה כוללת לכל השנה) להזהר בדברי מזון המגבירים את ייצור הליחה כמו מוצרי חלב ואגוזים. חשוב להבין כי אין אנו מתיימרים לתת כאן תחליף לטיפול מקצועי, או אף לאבחון שינתן ע"י איש מקצוע – יהא זה מטפל ברפואה סינית, נטורפת, תזונאי וכד'. אנו מבקשים להביא לתשומת לבכם ש.. כבר חשבו על זה קודם, חכמים וטובים מאיתנו. מה שנותר הוא ללמוד וליישם את מה שמתאים לכל אחד מאיתנו כאינדווידואל, ולדעת שהכלים הללו יכולים להיות לרשותנו, כחלק מההתמודדות הכוללת עם האתגרים המורכבים שמעמידים אותנו המחלות הכרוניות בהן עוסק אתר זה. טיפ נוסף שנשמח לצייד אתכם, הוא ההתמודדות עם תקופות היובש אלו יכולות להמשך לאורך מספר ימים כשיש שינוי קיצוני במצג האוויר. מעבר לכך, ידוע שעונת החורף היא עונה יבשה יחסית לאחרות, עובדה שגורמת לכל ענף הקוסטמטיקה להערך בהתאם. אם הם – מדוע לא אנחנו? מכשיר אדים על בסיס מים בטמפרטורת חדר, שניתן להשיג ברשתות הפארם השונות, יכול להיות שמיש ביותר. מכשירי החימום השונים, מזגנים, מאווררים ועוד יכולים ליבש, כל שכן, כשמדובר בחולים אשר מרותקים לחדרם או למיטתם למשך שעות ארוכות. כשמשתמשים במכשיר זה, כדאי גם להשגיח על מכשירים חשמליים שיש בחדר, כמו מחשב, טלויזיה ועוד, שלא יהרסו בשל הלחות הנוספת. חשוב להרבות בשתיה, ובאספקת סיבים תזונתיים שיעזרו ללחלח את הגוף, ולסייע לרעלים שתפקידם להיות מופרשים מהגוף, לצאת ממנו בצורה יעילה. חשוב להמשיך לנוע (לא רק קדימה) בעניין זה תסייע פעילות גופנית, כמו גם תרגילים להארכת השרירים, מתיחתם בצורה עדינה ומתונה – אמורים להיות חלק משגרה יומית ואו תלת שבועית. קשה במיוחד לקיים שגרה שכזו נוכח חולשה וכאב מוגברים. עם זאת, המינימום ההכרחי הוא עדיף, שכן לטווח הארוך, הנזק יהיה הקטן ביותר. במקרה הגרוע ביותר, ניתן ללכת על דשא, אפילו שמדובר בחלקה קטנה, שאפשר, בצורה מתונה ואיטית, לצעוד בעיגולים רחבים ככל האפשר, ולתת למפרקים מפגש רך ככל שניתן עם קרקע יציבה (בניגוד למדרכות בטון). אם קשה לצאת, ניתן לתרגל בבית, על שטיח עבה יחסית, אך כזה שיאפשר יציבות ולא החלקה או מעידה (שכן חולי פיברומיאלגיה נוטים ליפול פי 5 מאנשים "רגילים" וחולי CFS הם מטושטשים עם כאבי פרקים ושרירים מלכתחילה), בחדר, ואפילו במסדרון. אלה שיכולים להגיע לבריכה טיפולית יוכלו להנות מיתרון המים למניעת פציעות מסוג זה. כמו כן, בבריכה טיפולית הטמפרטורה היא 34 מעלות. טמפרטורה גבוהה מכך, במצבים דלקתיים כמו אצל חולים בדלקת פרקים יכולים להחמיר את המצב. חולים אלה יוכלו לנוע בתוך המים, בצורה עדינה, אפילו רק להניע את הגפיים, כפות הידיים, בתנועות של "רקדנית בלט" שהן תנועות רכות, לא חדות ואיטיות שמטרתן להאריך את השרירים ללא מאמץ, להניע את הגוף, ללא הצורך להפעיל מאמץ מתיש כולל. ניתן להעזר ב"נודלס" (ספגטי או אטריות) שהם כינוי למצופים. כל מצוף מזכיר בצורתו אטרייה אחת ארוכה, בצבע צהוב, כחול או אדום, שעשויים מספוג מחומר פלסטי, כמעט חסר משקל ואשר מחיר כל אחד מהם אינו אמור לעלות על כמה עשרות שקלים. מצוף כזה יכול להיות החבר התומך הטוב ביותר שלכם במים, תרתי משמע, ולשמש לכם כמו מעקה נייד ויציב להחזיק תוך כדי ההתקדמות במים. זאת, כמו גם האפשרות לכרוך מתחת לבתי השחי/צוואר/בין הרגליים/מתחת לברכיים, כדי לאפשר ציפה משחררת ורגועה על פני המים. כמה מילות סיכום נבקש לומר, שהדבר הלא פחות חשוב הוא להמשיך לזכור, גם בתקופות הפחות טובות, שהטובות תגענה אחר כך, כי זהו המסלול הקליני של המחלה. חשוב להמשיך וללמוד מלקחי העבר (שלנו וגם מנסיונם של אחרים) כדי לחיות הווה ועתיד טובים יותר. שיהיה בהצלחה! ולקינוח - קצת הומור עצמי תמיד עוזר... בנימה אישית על עונות מעבר – ר' מדור "השראה ועידוד".
עדכון אחרון: חמישי, 28 ינואר 2010 08:55
נוצר בתאריך:שלישי, 27 אוקטובר 2009 00:03

תגובות:

הוסף תגובה

מאמרים קשורים:

כאבי מחזור

דיויד בן-קיקי, ד"ר לכירופרקטיקה

השתתפות בן הזוג בתהליך ההתמודדות והריפוי

ד"ר דוין סטרלניל - חומר למומחים רפואיים

מידע אודות קבוצות תמיכה ו/או תרפיה קבוצתית בישראל

מודעות

מאמרים חדשים

מאמרים קשורים

עודכנו לאחרונה

תגובות האורחים