שפעת החזירים: פיברומיאלגיה, CFS, POTS ו-NMH

הצטרפו אלינו לעדכונים בפייסבוק
(יש ללחוץ "הפוך לאוהד" בדף העדכונים לקבלת עדכונים שוטפים מהאתר)

המלצות לאורחים

טיפול קצר-מועד ותחזוקתי בכאב מיופציאלי, ללא תרופות, לעבודה עצמית ו/או למקורב לחולה

למאמר על כאב מיופציאלי ועל הספר

שפעת החזירים: פיברומיאלגיה, CFS, POTS ו-NMH

תשובות דוברת משרד הבריאות בישראל לשאלותינו באשר לשפעת החזירים, או בשמה החדש - שפעת 2009 A/H1N1 - ולמחלות בהן עוסק אתרנו: פיברומיאלגיה -FM או FMS; תסמונת התשישות הכרונית - או בשמה העדכני ME/CFS; וכן - טכיקרדיה (דופק מהיר) בעמידה- POTS; ו- תת לחץ-דם מתווך-עצבית- NMH. שמחנו ללמוד מתשובותיה, נכון למועד נתינתן, שארבעת התסמונות אינן משתייכות לקבוצת הסיכון באשר לשפעת 2009 A/H1N1 (כמוגדר בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות), שכרגע אין נתונים בארץ המצביעים על רגישות לתרופות הנזכרות בחוזר המנכ"ל לטיפול בשפעת הנדונה בקבוצות מיוחדות, ועם זאת יש לנהוג על פי הנחיות משרד הבריאות ובזהירות המתחייבת, לצד החלטות הרופא המטפל במקרים ספציפיים. מידע חדש אודות חיסונים לשפעת החזירים ממשרד הבריאות. זן השפעת החדש 2009 A/H1N1 הוא השם הרשמי למה שנקרא במקור "שפעת החזירים". פנייתנו, מטעם אתר זה, למשרד הבריאות, נעשתה על בסיס: חוזר המנהל הכללי, של משרד הבריאות, מה -17 באוגוסט 2009, מספר 34/09 – כפי שהתפרסם באתר של משרד הבריאות. שאלותינו היו בהקשר למחלות בהן עוסק אתרנו, כשאחת מהן מוגדרת כמחלה נוירולוגית, ואחרות כוללות תופעות דיסאוטונומיות וליקויים בתפקוד מערכת החיסון. מטרתנו היתה להבהיר, מהי ההתייחסות הנכונה לחולי CFS/ME ולמקורביהם, במיוחד במצב שהחשד לגבי חולים אלה יכול להתעורר על בסיס קבוע, ולסייע להביא מידע זה לקהל הציבור באמצעות פרסום התשובה הרשמית של משרד הבריאות באתר שלנו. אנו מקווים כי מידע זה יוכל להביא להתנהגות אחראית של החולים ומקורביהם ועם זאת כדי למנוע פאניקה מיותרת בציבור. התשובות התקבלו מאת גב' עינב שימרון – גרינבוים, דוברת משרד הבריאות, מלשכת הדובר של משרד הבריאות בירושלים, ב- 30 אוגוסט 2009, י' באלול, התשס"ט, בסימוכין:21597809, ושובצו בהתאם לסעיפי שאלותינו, כמפורט להלן: שאלתנו - 1. אחת התסמונות בהן עוסק אתרנו, המוכרת בספרות הרפואית בשם- Myalgic Encephalomyelitis /Myalgic Encephalopathy - הינה מסווגת, ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO) כמחלה נוירולוגית (ICD-10:G93.3). בישראל נהוג לכנותה 'תסמונת העייפות הכרונית' או 'תסמונת התשישות הכרונית' – ולשם הנוחות, תכונה להלן: CFS/ME. בארה"ב רופאים רבים משתמשים בשמה הנרדף – (Chronic Fatigue and Immune Dysfunction Syndrome (CFIDS – דבר המעיד על ליקוי בתפקוד מערכת החיסון. נבקש להזכיר, כי החולים בתסמונת זו, בדרגתה הקשה, מתקשים בתפקוד בסיסי ואף נצרכים לבוא במגע עם אנשים רבים לשם התפקוד היומיומי. האם, לאור כל זאת, אכן שייכים החולים בה לקבוצת הסיכון המוגדרת בחוזר, הכוללת מחלות נוירולוגיות ו/או ליקויים בתפקוד מערכת החיסון? תשובת דוברת משרד הבריאות - 1. התסמונות אינן נכללות בקבוצות הסיכון לשפעת H1N1, בחוזר המנכ"ל מדובר על מחלות נוירולוגיות קשות ביותר. שאלתנו - 2. תסמונת העייפות הכרונית – CFS/ME, מעצם הגדרתה, מתבטאת בתסמינים דמויי שפעת, לפחות ברצף של שישה חודשים, (בתקופות בהן התסמינים קשים יותר, שלאחרי כל תקופת החמרה תקופה עוקבת בה ישנה הקלה מסוימת). כידוע, אחד מהתסמינים הוא חום נמוך. בהגדרות החוזר, בדבר רמת ההתייחסות במתן עדיפות במתן טיפול, והצורך בנקיטת פעולות מיוחדות- אחד הקריטריונים הבולטים הוא נוכחות חום הגבוה מ- 38 מעלות. עם זאת, בראש החוזר, מצויין כי, לפי נתוני תחלואה בעולם ובישראל נכון ל- 16.8.09- כ- 50% מהמקרים המאומתים, אינה חמורה משפעת עונתית , ותתכן אף ללא חום. אמנם, עובדות אלו המצוטטות לעיל מהחוזר, מתייחסות לילדים ומתבגרים עד גיל 21. אולם, ישנם חולים לא מעטים בקרב ילדים ובני נוער, הסובלים מתסמונת CFS/ME זו, וכך מתחזקות עוד יותר השאלות הבאות: כיצד אמור לנהוג חולה CFS/ME ואלה הנמצאים בקרבתו, נוכח הנחיות אלו? האם נדרשת התייחסות מיוחדת רק במקרים בהם התסמינים הופכים קשים באופן פתאומי (דבר השכיח בתסמונת זו), גם כשאין עלייה בחום לדרגה גבוהה יותר (שקיים במידה מסוימת מלכתחילה)? מהו פרק הזמן המינימלי של החלמה משפעת זו, ללא קבלת טיפול רפואי ו/או ללא אימות נוכחות השפעת הנדונה – אשר ממנו ניתן לספור את 24 השעות שלאחר השיפור בתסמינים, כדי להפיג חשש להדבקות? האם תשובתך תשתנה אם אכן מדובר בחולה מתוך קבוצת סיכון? תשובת דוברת משרד הבריאות - 2. האנשים אשר סובלים מתסמונות אלה אמורים להתנהג כמו כל הקהל הרחב על פי המלצות של משרד הבריאות. חלק מההחלטות הן על ידי רופא מטפל שייתן תשובות במקרים ספציפיים. שאלתנו - 3. תסמונות דומות, הרווחות בקרב חולי CFS/ME ואשר גם בהן עוסק אתרנו, הן: א. (Postural Orthostatic Tachycardia Syndrome (POTS ב. (Neurally Mediated Hypotension (NMH ג. Fibromyalgia האם תסמונות אלו מחייבות התייחסות מיוחדת ללוקים בהן כמשתייכים לקבוצת הסיכון? בהקשר זה, כיצד החולים ומקורביהן, של תסמונות אלו אמורים לנהוג? תשובת דוברת משרד הבריאות - 3. כמו סעיף 1. שאלתנו - 4. למיטב הבנתנו וידיעותנו, קיימת "רגישות" בקרב החולים לתרופות, באופן שהתגובות הפיזיולוגיות הינן קשות יותר מהצפוי, ולרוב, משתמשים בתרופות מסוגים שונים (המיועדות במקור לטיפול במצבים אחרים, גם בהקשר למערכת החיסון ולדיסאוטונומיה); יש מתוכן הפועלות במנגנון שונה אצל החולים, וניתנות במינונים נמוכים יותר. לכן, מהי ההתייחסות הנאותה של החולים ב- CFS/ME (או בתסמונות האחרות הנזכרות) ומטפליהם, בנוגע לתרופות הנזכרות בחוזר לטיפול בשפעת הנדונה? תשובת דוברת משרד הבריאות - 4. אכן לפי החלטת רופא מטפל. כרגע אין נתונים בארץ המצביעים על רגישות לתרופות הנזכרות בחוזר המנכ"ל לטיפול בשפעת הנדונה בקבוצות מיוחדות. שאלתנו - 5. בדיקת הדם לאימות נוכחות השפעת הנדונה – האם הדגימה נלקחת במרפאה של רופא המשפחה או בבית החולים? תשובת דוברת משרד הבריאות - 5. לא נלקחות דגימות דם אלא משטח אף/לוע. הדגימות נלקחות לפי הוראות של חוזר המנכ"ל העדכני. בהתאם לתשובות דוברת משרד הבריאות, ועל פי האמור בחוזר הנ"ל- יש להתבסס על החוזר העדכני. להנחיות עדכניות, במגוון נושאים, ולעדכונים שוטפים - אתר משרד הבריאות: www.health.gov.il לנוחיותכם, ריכזנו רשימת קישורים (שאליהם ניתן להגיע דרך האתר של משרד הבריאות הנ"ל)- משרד הבריאות – שפעת A/H1N1 - דף הבית מידע והנחיות באתר משרד הבריאות בנושא שפעת זו אתרי אינטרנט מעודכנים (בהמלצת משרד הבריאות)– לעדכוני מצב שוטפים חוזרים ונהלים של משרד הבריאות קישור ישיר לחוזר שעליו התבססו שאלותינו חיסונים ל"שפעת החזירים": התחלת מבצע חיסונים - שאלות ותשובות - באתר משרד הבריאות - מעודכן ל- 02.11.09. מאמר באנגלית מאתר About באשר לקבלת החיסונים כחולי פיברומיאלגיה ו-CFS
עדכון אחרון: רביעי, 04 נובמבר 2009 18:27
נוצר בתאריך:שלישי, 08 ספטמבר 2009 10:53

תגובות:

הוסף תגובה

מודעות

מאמרים חדשים

עודכנו לאחרונה

תגובות האורחים

כינוי:
דוא''ל:
כותרת:
תגובה: