|
נקודות "טריגר" - Trigger Points
וכאב מיופציאלי - Myofascial pain
אלה אינם פיברומיאלגיה למרות הדמיון הרב בכמות הסמפטומים ובאופיים.
חשוב להבין איך לטפל בהם בכלל וכשיש גם פיברו' בפרט-
ולא להיות מאובחנים בטעות בפיברומיאלגיה אם יש "רק" כאב מיופציאלי.
לחלק משמעותי מחולי הפיברומיאלגיה יש הפרעה בתפקוד השרירי-עצבי, כשמקומות נקודתיים יוצרים רצועות מתוחות בשרירים או ברקמות חיבור אחרות.
מקומות נקודתיים אלה מכונים בשם 'נקודות טריגר', 'נקודות הדק' או 'נקודות מעוררות כאב' הגורמות לאותה תופעה או הפרעה הנקראת 'כאב מיופציאלי'.
מהו כאב מיופציאלי
המונח 'מיופציאלי' מורכב משני חלקים: "מיו" מתייחס לשריר ו"פאציה" היא רקמת החיבור הדקה העוטפת אותו (כמו ניילון נצמד). כאשר יש בשריר נקודה מעוררת כאב, הפאציה העוטפת אותו מתמתחת ומאבדת את גמישותה. בכך היא הופכת להיות חלק מהבעיה.
בעזרת האצבעות (שניחנו ברגישות המתאימה או שתורגלו בכך), ניתן לחוש נקודה כזו, כמעין קשר קטן, כשגודלו יכול לנוע בין ראש סיכה ועד גרגיר אפונה. לעיתים מרגישים אותן כמו קצה של אטרייה מבושלת חלקית. יש להזהר, מפני שהן תמיד כואבות כשלוחצים עליהן עד כדי חוסר יכולת לשאת בכאב.
נקודות אלו הן כיווץ בחלק קטן בלבד בשריר, בעוד ששריר תפוס נוצר מהתכווצות השריר כולו. נקודות אלו יכולות להתקיים חודשים ושנים, בעוד ששריר תפוס הופך כזה כמנגנון הגנה מפני פציעה חמורה יותר באותו איזור בגוף, ואמור להחלים לאחר זמן קצר יחסית.
הבעייתיות הנוצרת מהנקודה אינה חייבת להיות מיוחסת רק לאותו איזור בה היא נמצאת, אלא ישנה הקרנה גם לאיזורים אחרים שלכאורה אינם שייכים אליה.
על מגוון התסמינים (סמפטומים) ניתן ללמוד מתחומי ההתמחות המגוונים שהכאב המיופציאלי רלוונטי להם, מתוך רשימת הקבצים להורדה, כאן באתר, שניתן יהיה למסור לרופאים ולאנשי מקצוע שונים, שאותם הכינה (בשפה האנגלית) ד"ר סטרלניל, רופאה במקצועה שחולה בפיברומיאלגיה ובכאב מיופציאלי.
התסמינים הנוצרים על ידי נקודות אלו אינם מתאפיינים בכאב בלבד, כי אם גם בהפרעות בתפקוד כמו נוקשות בשרירים, חולשה, נפיחות, בחילות, סחרחורות, ליקויי יציבה לרבות מעידות ונפילות ועוד.
הפרעה תפקודית זו, הנגרמת מקיומן של נקודות אלו, יכולה לחקות בעיות רפואיות מגוונות ויש בכוחה להשפיע על מערכות גוף רבות.
המינוח הרשמי לכך הוא 'תסמונת כאב מיופציאלי' המכונה 'Myofascial Pain Syndrome' או בקיצור "MPS". עם זאת, ד"ר דווין סטרלניל, הדנה בהרחבה בספריה ובאתר המוקדש לפיברומיאלגיה ולכאב המיופציאלי, מעידה, כי החל מאוקטובר 2007, חדלה מלהשתמש במונח MPS, מכיוון שלדבריה, מחקרים עדכניים מראים כי לא מדובר בתסמונת כי אם במיופתיה ממשית (מונח רפואי שמשמעו מחלת שריר)- המתאר מצב של מחלה. היא בוחרת להשתמש במונח - 'Chronic Myofascial Pain' ובקיצור -"CMP".
מכל מקום, תופעה זו נובעת בדרך כלל מתנועות החוזרות על עצמן באופן הגורם לפציעה, מיציבה גרועה ומתמשכת או ממחלה. לא רק שנקודות אלו כואבות מאוד, אלא שהן גם מקרינות כאב לחלקים אחרים בגוף בדרכים צפויות מאוד.
שלא כמו בפיברומיאלגיה שמשפיעה על כל הגוף, כאב מיופציאלי הוא מצב מקומי המתקיים במקומות מסויימים מאוד, כשהאופייניים הם הצוואר, הכתפיים או הגב התחתון. תסמונת ה- TMJ (כאבים במפרק הלסת, הכוללים הקרנה של כאב לאיזורים שונים בראש ובפנים, כמו גם בשיניים) נחשבת לביטוי של כאב מיופציאלי.
למרות היעדר התייחסות הולמת במחקרים בתחום הראומטולוגיה אודות כאב מיופציאלי, ד"ר רוברט בנט, מומחה לראומטולוגיה שאורגון, ארה"ב, נוכח נסיונו הרב, מעיד על כך שבעיות כאב מיופציאלי לרוב אינן מאובחנות ו/או מטופלות כמרכיב בעל משקל רב במסגרת הטיפולית של חולים באוסטאופורוזיס, דלקת-פרקים שגרונית, לופוס ומחלות ראומטיות נפוצות אחרות.
ההבדלים בין פיברומיאלגיה ובין כאב מיופציאלי
כאב מיופציאלי הוא בדרך כלל מקומי - הגורם לו ספציפי מאוד בצורת אותן נקודות "טריגר" (המעוררות את הכאב), ואשר רגישותה הקיצונית של כל אחת מהן מגלה תמיד את מיקומה, ואף לעיתים גם ניתן למששה באצבע.
אנשים עם פיברומיאלגיה סובלים מכאבים בכל הגוף ולרוב אינם יכולים לסבול אף את המגע הקל ביותר. "נקודות רגישות" אינן חייבות להיות דווקא על שרירים. ההנחה היא שמקורה של פיברומיאלגיה הוא מערכתי ואינו ספציפי לשרירים, ובדרך כלל כל הגוף מעורב במחלה.
השרירים שבהם יש נקודות "טריגר" הינם נוקשים, ואילו השרירים בפיברומיאלגיה הם רכים ורפויים. שרירים עם נקודות "טריגר" גורמים למפרקים להיות נוקשים ומגבילים את טווחי התנועה. אצל הסובלים מפיברומיאלגיה, המפרקים רפויים ואפילו בעלי תנועתיות יתר, למרות שאלה שסובלים מפיברומיאלגיה יש תחושה כללית של נוקשות, ולא פעם ימצאו עצמם מהססים מהסס לזוז מחשש לכאבים.
באשר לתנועתיות יתר – המונח מוכר גם כ'גמישות יתר של המפרקים', אשר ראומטולוג מיומן ישכיל לאבחן בבדיקה פיסית פשוטה. כמו כן, "חוויות" חוזרות ונשנות, של החולה, של "סיבוב" הקרסול או תחושת "נקיעה" של הברך יכולות לאמת אבחנה זו. גמישות יתר זו תורמת למעשה "לחולשת" השרירים, מן הבחינה, שבנסיבות הכוללות של חומרת מחלת הפיברומיאלגיה, נפגע כושר "יציבות" החוליות בעמוד השדרה, שאמורות להתמך ע"י קבוצות שרירים מסוימות, כמו גם שאר חלקי גפיים, שלשרירי השלד האחרים יש תפקיד חשוב בחוזקם וביציבותם בכלל ובאפשרות לפציעתם בפרט.
חשוב לזכור כי, הן פיברומיאלגיה והן כאב מיופציאלי, אינם מצבים דלקתיים, למרות שמצב משני של דלקת אפשר שיתפתח במפרקים, כאשר ישנה נוכחות מתמשכת של נקודות "טריגר" שאינן מטופלות. הדבר קורה מכיוון ששרירים שעליהם נקודות "טריגר" יכולים מעט למשוך ולהזיז עצמות ממקומן.
דיכאון יכול להילוות לשני המצבים, אך הסובלים מכאב מיופציאלי ממשיכים בדרך כלל בחייהם. אנשים עם פיברומיאלגיה לעיתים קרובות מוכרעים ע"י תשישות, ולפעמים אינם מסוגלים לזוז בלי לחוות כאבי תופת.
הסכנות שבטיפול שגוי/בחוסר טיפול בכאב מיופציאלי יחד עם פיברומיאלגיה לפי סטרלניל
נקודות "טריגר" אינן חלק מפיברומיאלגיה. -
כשהשרירים מצויים במצב לחץ מתמשך, הם עובדים, למרות שאתם לא. שריר בעבודה זקוק ליותר חומרי הזנה ולחמצן, ומייצר יותר פסולת מאשר שריר במנוחה. הדבר יוצר איזור ברקמות החיבור (כמוסבר לעיל) הרעב למזון, רעב לחמצן ועמוס בפסולת רעילה – כך נוצרת, למעשה, נקודת "טריגר".
כשלוחצים על נקודת "טריגר" פעילה, לא רק שהיא כואבת – כמו "נקודות הרגישות" של פיברומיאלגיה – היא גם מעוררת דפוס של כאב, שמופיע באותו איזור בגוף או המוקרן לאיזור אחר בגוף. דפוס כאב זה הוא בדרך כלל דומה אצל כל חולה וחולה. נקודות "טריגר" אלו יוצרות בדרך כלל תסמינים (סמפטומים) אחרים, לרוב גם באותו איזור שאליו מוקרן הכאב. נקודת "טריגר" כזו כואבת כאשר משתמשים בשריר שאליו היא משתייכת. כאשר הנקודה הופכת לפעילה מאוד, התסמינים מופיעים גם כאשר השריר במנוחה. נקודת "טריגר לוויינית" איננה כואבת כלל, אלא רק כאשר לוחצים עליה. יתכן שאף לא נדע על קיומה. היא מחלישה ומונעת מהשריר מלהתמתח מלוא אורכו. אם נלחץ על נקודת "הטריגר", היא תגרום לכאב בדפוס אופייני. נקודת "טריגר" לווינית יכולה להיות מופעלת על ידי מתיחת-יתר, שימוש-יתר או קירור של השריר. אנשים, אשר ממעיטים בפעילות-גופנית, יש להם סיכוי רב יותר לפתח נקודות "טריגר" לוויוניות. זהו דבר חשוב, מפני שישנם אנשים הסבורים שעל ידי הגבלת טווח תנועתם, הם נפטרים מנקודות "הטריגר". זוהי הנחה שגויה לחלוטין.
נקודות "טריגר משניות" נוצרות כאשר שריר נתון תחת לחץ מפני ששריר אחר, ובו נקודת "טריגר", איננו מתפקד כראוי. נקודות "טריגר לוויניות" נוצרות כאשר שריר נמצא באיזור הכאב של נקודת "טריגר" אחרת. ללא טיפול הולם, כשברקע ישנם גורמים המקבעים את המצב, נקודות "הטריגר" יכולות להוביל להיווצרות כאב מיופציאלי כרוני חמור. היווצרות של נקודת "טריגר משנית" או "לוויינית" יכולה ליצור רושם מוטעה כי הכאב המיופציאלי הוא בעיה מערכתית אשר בקביעות תחריף לאורך זמן – כלומר, שהינו פרוגרסיבי. כאב מיופציאלי אינו פרוגרסיבי. לכאורה, נקודות "טריגר", לרוב בשכבות רבות של שרירים רבים, יכולות להיראות כפיברומיאלגיה. עם טיפול הולם ומתוזמן, ניתן "לפרק" ולהיפטר מנקודות "טריגר" אלו. יתכן שתהליך זה יקח זמן רב, גם משום שיש לטפל בגורמים רבים המחריפים או מקבעים את המצב, וזאת, בסבלנות רבה. אנשים רבים חיים עם בריחת שתן, סחרחורות, חולשת שרירים, תסמונת מעי רגיז, ונמנעים מפעילות (לרבות יחסי-מין) מכיוון שנקודות "הטריגר" שבגופם אינן מאובחנות ואינן מטופלות. ניתן היה למנוע סבל כה רב ולצמצם את נטל עלות הטיפול הרפואי המיותר, אם היתה מתבצעת הדרכה מתאימה של אנשי מקצוע רפואיים ו/או טיפוליים המוסמכים לכך.
פיברומיאלגיה וכאב מיופציאלי שונים זה מזה. עם זאת, רובו המכריע של הרופאים קושרים אותם יחד מכיוון שהם רואים חולים רבים כל כך שיש להם את שניהם. אופן הטיפול הוא שונה בכל אחד מהם ולכך חשיבות רבה. אם לא יהיה לרופאים ידע רב והיכרות עם נקודות "הטריגר" לסוגיהן, הם יתקשו למיין את מגוון התסמינים (סמפטומים) בצורה פשוטה. כמו כן, קשה לטפל בנקודת "טריגר" מסוימת מבלי לדעת את דפוסי הכאב. חשוב לזהותן גם בשל יציבה לקויה ותנועות גוף מסוימות, שגורמות לקיבוע הבעיה. נקודות "טריגר" מסוימות יכולות גם להתפתח אם אינכם משנים את כיוון מבט עיניכם מספיק פעמים (במיוחד אם הינכם עובדים מול מסך מחשב) ויתכן שכל מה שידרש הוא פשוט לבצע תרגילי עיניים מידי יום כדי להפסיק את כאבי הראש הנוראיים הללו. יתכן שתצטרכו לעדכן את הפרמטר המתאים במשקפי הראייה (ישנם יותר אפשרויות "לקלוע" לשינויים הנכונים שיש לערוך במשקפי הראיה שהן יותר מ-רק לשנות את מספר המשקפיים או את המיקוד שלהם – דבר שאופטומטריסט מיומן יכול ליישם אף יותר מרופא עיניים ותיק). יתכן שפתרון הבעיה יהיה לשנות את עוצמת האור שיוצא ממסך המחשב – יתכן שהוא מסנוור אתכם או בוהק יתר על המידה. אפשר שהעמדה בה הינכם ממוקמים במקום העבודה היא אכן ארגונומית, אולם אתם מוצאים עצמכם שוכבים על ספה, בזמן צפייה בטלויזיה בלילה, כך שמנח גופכם או יציבתכם גורמת להיווצרות נקודות "טריגר" לאורך עמוד השדרה.
הבדל מעניין אחד בין פיברומיאלגיה וכאב מיופציאלי הוא שיש יותר נשים גברים החולים בפיברומיאלגיה, אך כאב מיופציאלי פוגע בגברים ובנשים בשיעור דומה.
הבדל נוסף הוא שהשרירים המעט מרוחקים מנקודות "הטריגר" (המעוררות כאמור את הכאב המיופציאלי), הינם בעלי רגישות נורמלית. בפיברומיאלגיה, ישנה רגישות-יתר כוללת. עם פיברומיאלגיה, גם אתם וגם אנשי המקצוע המטפלים בכם צריכים להפחית גירויים מיותרים ומבלבלים, ככל שניתן. עם כאב מיופציאלי, עליכם לזהות את נקודות "הטריגר" הספציפיות ולטפל בהן באופן שמטפלים בנקודות מעוררות כאב מסוג זה.
הן בפיברומיאלגיה והן בכאב מיופציאלי, המפתח הוא טיפול מוצלח בזיהוי ובשליטה או בהסרת הגורמים המקבעים את המצב. יתכן שיהיה צורך בשינוי התזונה לבריאה יותר ולהמנע מצריכת יתר של פחמימות, נטילת תוספי ויטמינים ומינרלים, לשוב לשינה טובה ומרעננת (בעזרת אמצעי טיפול מתאימים – מפשוטים יותר ועד מורכבים יותר) ולהוסיף מספר תרגילים עדינים ופעילויות להורדת רמת הסטרס. מחיקת הרגלים בלתי בריאים, כמו עישון, יכולה להוות שינוי עצום.
אלה, שלהם יש גם פיברומיאלגיה וגם כאב מיופציאלי, מתמודדים למעשה לא רק עם שתי מערכות תסמינים. היום, יותר ויותר מחקרים מכירים בכך, שלא רק שפיברומיאלגיה וכאב מיופציאלי מופיעים יחד לא מעט פעמים - מצב אחד גורם לאכיפתו של השני. יכולה להיות אינטראקציה בינהם. תסמינים רבים שנובעים מנקודות "הטריגר" יכולים להיות מוגברים בעוצמתם ע"י הפיברומיאלגיה. מחקרים, שנערכו ע"י ד"ר רולנד סטאוד ואחרים, מראים שכאב מנקודות "טריגר" מקומיות יכול לקבע את רגישות-היתר העצבית של פיברומיאלגיה.
פיזיותרפיה וצורות טיפול אחרות חייבות להתנהל בזהירות רבה כששני המצבים הללו מתקיימים יחד, מפני שכל כאב "עודף" שנגרם ע"י טיפול כלשהו יכול לגרום להתעצמותה של רגישות היתר של מערכת העצבים המרכזית. חשוב להבין, כי כל תוכנית טיפולית תהיה מסובכת יותר ומוצלחת פחות אם למטופל היה רק אחד משני המצבים הללו. הבנת המצב לאשורו, גם אם הוא מורכב יותר, תהפוך את הדרך להקלה קצרה יותר ופשוטה יותר, הלכה למעשה.
מעבר לכך, טיפולים מסוימים אשר ברגיל ניתנים לחולים פיברומיאלגיה יכולים להזיק לחולים שלהם כאב מיופציאלי. וגם להיפך. -
אינכם יכולים לחזק שריר שיש בו נקודת "טריגר" – כדי להמחיש נוכל לציין, כדוגמא, נסיון לחזק שריר שכבר מלכתחילה מכווץ פיסית. ישנם יותר מידי פיזיותרפיסטים או הידרותרפיסטים שרואים שריר חלש ומייד מנסים לחזקו, מבלי לבדוק נוכחות של נקודות "טריגר". נסיונות לחזק שריר עם נקודות "טריגר" רק יגרמו לנקודות "הטריגר" להחמיר ויתכן שתתפתחנה נקודות "משניות" ו"לוויניות".
בהקשר של פיברומיאלגיה, נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים, מהם גם מעורבים בתחושת כאב) מושפעים ברמות שונות ובשילובים שונים אצל כל חולה וחולה. חומרים ביו-כימיים אחרים בגוף נפגעים גם הם בדרגות שונות. אפשר שהורמונים שונים יהיו מעורבים. היסטמין (נוירוטנסמיטר), כדוגמא, מהווה פעמים רבות גורם חשוב כשישנם ביטויים שונים של אלרגיה. השילובים האפשריים הם אין-סופיים. כך שאין כל מקום לתוכנית טיפול שנראית לכאורה כאילו נשלפה מספר מתכונים, במיוחד כשאנו באים לנסות לחשב כמה שילוביים של נקודות "טריגר" יכולים להיות, לצד חומרות שונות של מחלת הפיברומיאלגיה.
רבות ניתן לעשות כדי להקל על פיברומיאלגיה ועל כאב מיופציאלי, כדי להקל על נטל התסמינים וכדי לשוב לפחות לרמת תפקוד מסוימת או אופטימית בנסיבות הקיימות. חשוב להבין כי חלק ממימוש מטרה זו הינו בשליטתכם. חשוב מאוד שתיקחו את האחריות של ניהול הטיפול בכם. המשאבים הינם זמינים לכם . הדבר אינו קל, ויש להשקיע מאמצים ממוקדים בשינוי ההרגלים שהושרשו בנו במשך תקופת חיים ארוכה. כדי לשפר את מצבנו כמה שאפשר – לשפר את איכות החיים שלנו, יש צורך במחויבות ארוכת טווח ובסבלנות רבה. לא הגעתם למצבכם זה בין לילה, ואין פתרונות קסם. אחת מנקודות האור במצבכם, שיכולות להעניק לכם תקוה ואופטימיות במסגרת ההתמודדות עם אתגר זה, היא לימוד וחינוך, הן שלכם עצמכם והן של הצוות הרפואי או כלל אנשי המקצוע המטפלים בכם. אתרה של ד"ר סטרלניל, בשפה האנגלית, שעליו מבוסס חלק משמעותי ממאמר זה, מוקדש לשתי מטרות אלה.
שיטות הטיפול בכאב מיופציאלי
הענף הטיפולי שאליו משתייכות שיטות הטיפול בכאב מיופציאלי נקרא 'מיותרפיה'- Myotherapy.
קיימות גישות שונות לטיפול במצב זה, וגם הן מתחלקות לדרכים לטיפול עצמי והן לטיפול הניתן על ידי אדם אחר מלבד הסובל: יהא זה איש מקצוע מתאים או אדם שקיבל הדרכה מתאימה מכזה. שיטות אלו מתמקדות בטיפול בכאב וגם במניעתו, דהיינו ליווי התהליך להשגת ההחלמה, תוך שמירה תחזוקתית על השיפור שהושג עד החלמה מהכאב ומתן תמיכה מעשית למטופלים ומקורביהם במהלך כל אלה.
דווקא בשל נסיבות היווצרות נקודות ה"טריגר", קל וחומר כשהן מצויות בגופם של חלק משמעותי מקרב חולי פיברומיאלגיה ואף בחולי תסמונת התשישות הכרונית שמתקשים בניידות ובפעילות גופנית כלשהי, עד ריתוק למיטה – יש צורך בזהירות יתר ולקבל הדרכה מתאימה, לרבות להיעזר בלהיעזר באנשי מקצוע מיומנים ובכלים שפותחו העומדים לרשותנו.
כאמור, ד"ר סטרלניל מתייחסת באופן ספציפי במצב בו ישנה חפיפה בין המצבים, והכינה קבצים מיוחדים לחלוקה לאנשי מקצוע רפואיים וטיפוליים וכן לחולים ומקורביהם, כדי לסייע בהתמודדות עם אתגרים אלה.
אחת השיטות בטיפול בכאב מיופציאלי היא מיותרפיה ע"ש בוני פרודן "למחיקת" הכאב. בבסיסה של שיטה יחודית זו, מוגדרת הדרך לניטרול כל נקודה ונקודה על ידי לחיצה (בעזרת האצבעות ו/או מכשירים פשוטים בהפעלה ידנית שיועדו לפעולה זו) בעוצמה מסוימת, למשך כ-5 שניות. זאת, כשלפני הפעולה ישנה הכנה של האיזור הרלוונטי בגוף, ולאחר ניטרול הנקודה, ישנו אימון מיידי של השריר הכולל מספר מתיחות ספציפיות, כשבשבועות שלאחר מכן יש צורך לתרגל ולאמן מחדש את השריר שבו נוטרלה הנקודה או הנקודות הרלוונטיות, כדי להרגיל את השריר לטווח תנועה ולתפקוד התואם את מיקומו ומטרת קיומו.
מעבר לכך, לאחר "מחיקת" הנקודות, השיטה כוללת דרכים לתחזק את חלקי הגוף השונים, גם מתוך ראייה הוליסטית של הגוף כולו ובסביבה בה הוא חי. הדרכים שמצאה פרודן הן פשוטות, דווקא בשל הצורך למצוא אמצעים זמינים, קלים ונגישים, בקצב החיים המהיר של העולם המודרני, כדי להימנע מהצורך לחיות עם כאב מסוג זה.
כאב כזה יכול להופיע בחלקי גוף שונים, בגילאים שונים אצל נשים וגברים. פרודן, ממרום שנותיה ונסיונה לאורך שנים עם אוכלוסיית ארה"ב, אף עורכת הדרכות לאלה המקורבים לסובלים מכאב מיופציאלי (כמו ילדים או נכדים לאנשים מבוגרים, בני זוג או קרובי משפחה אחרים למשתקמים מפציעות וכד') במקרים בהם הגישה למיקום הנקודות ו/או היכולת של הסובלים עצמם הינן מוגבלות.
Trigger Point Therapy היא שיטה לטיפול עצמי בכאבים ללא תרופות, באמצעות עיסוי נקודות ה"טריגר" – נקודות מעוררות כאב מיופציאלי ברחבי הגוף. מדריך לשיטה זו, בשפה האנגלית, זכה לתרגום בעברית בהוצאת 'פוקוס',כמפורט בסוף מאמר זה. ספר זה מתייחס לשימוש בטכניקת עיסוי מסוימת בנקודות "הטריגר" ככזה שיכול להועיל לאנשים עם פיברומיאלגיה הסובלים גם מכאב מיופציאלי, וכך להקטין את רמת הכאב שממנה סובל החולה – אך מדגיש, עם זאת, כי יש להמנע מטיפול יתר שיכול להעצים את תסמיני הפיברומיאלגיה ואת חומרת המחלה.
במקרים רבים מידי ישנו אבחון מוטעה של חולה בפיברומיאלגיה, כאשר הסיבה האמיתית לכאב הינה נקודות "טריגר" רבות. ובמקרים כאלה יעזור העיסוי בריפוי. לגישתה של קלר דיוויס ואמבר דיוויס, מחברות הספר, חולים רבים נידונים לחולים "נטולי תקוה" לאחר שמאובחנים בטעות בפיברומיאלגיה – בשל הסבל הרב שנגרם בשל טיפול לא מתאים ובניהולו באופן שיכול לקבע את המצב הבעייתי או אף להחמירו. לכן ישנה חשיבות רבה להבנת הנושא, השלכותיו, הגורמים להיווצרותו, להחמרתו ולקיבועו. האפשרויות, להשיג שיפור משמעותי עד ניטרול הכאב ולאפשר איכות חיים הולמת, הן ממשיות. כך תושג השפעה חיובית לא רק אישית לחולים ומקורביהם אלא לכל הגורמים הנוגעים בדבר.
המקורות שעליו בוסס תקציר זה כוללים:
אתר העוסק בהסברים אודות פיברומיאלגיה-
הקישור הראשי לאתר בו נמצא ההסבר המקורי באנגלית
הקישור הישיר למאמר באתר הנ"ל - תחת הכותרת המשנית-
"Symptoms/Syndromes Associated With FM"
מאמר באתר של הקרן למידע אודות פיברומיאלגיה -
Fibromyalgia Information Foundation או בקיצור (FIF) - אשר באורגון שארה"ב,
שבין מייסדיה ד"ר רוברט בנט, ראומטולוג המתמחה בפיברומיאלגיה.
|
