וויליאם קולינג' לימד בבית הספר לבריאות הציבור (School of Public Health), באוניברסיטת קליפורניה, באוניברסיטת ברקלי ובכמה אוניברסיטאות אחרות. היה חבר במשך תשע שנים בסגל של המרכז לחינוך ולתמיכה בחולי סרטן (Cancer Support and Education Center) שבמנלו-פרק אשר בקליפורניה, ארה"ב. תוכנית זו ידועה כבעלת גישה קלינית של גוף/נפש לזוגות הניצבים בפני מחלה קשה.
כמו כן, הוא ניהל תוכניות לריפוי עצמי ברחבי צפון אמריקה, הוואי וניו-זילנד, והינו בעלים של מרפאה פרטית לפסיכותרפיה בנושאי בריאות ורפואה התנהגותית (behavioral medicine) בסן פרנסיסקו, ארה"ב.
השכלתו כוללת תארי M.P.H ו- Ph.d (תואר דוקטור שאינו רפואי) מברקלי, והכשרה קלינית במכון לרפואת גוף/נפש של הרווארד (Harvard's Mind/Body Medical Institute) שבארה"ב.

כתב את הספר-"להחלים מתסמונת התשישות הכרונית: מדריך להעצמה אישית"-
Recovering from Chronic Fatigue Syndrome:A Guide to Self-Epowerment.
הספר מבוסס על התוכנית הראשונה בטפולי רפואה התנהגותית (behavioral medicine) לחולי תסמונת תשישות כרונית, בשיתוף עם ד"ר דניאל פיטרסון אשר בנוואדה, ארה"ב. תוכנית זו התפתחה באמצען של שנות השמונים. הספר מתאר את טבעה ומסלולה של תסמונת התשישות הכרונית, את העקרונות הבסיסיים ויישומם, אשר עזרו לחולים-לשעבר להחלים ולהחזיר את חייהם למסלולם.

ד"ר קולינג' החל להתוודע לחולי תסמונת התשישות הכרונית כשעבד בתוכנית עזרה-עצמית לחולי סרטן ואיידס. הוא החל בתוכנית נסיונית שמאוחר יותר התפתחה לגישה מובנית עבור החולים, משפחותיהם ובעלי עניין נוספים. נסיון זה הראה כי תסמונת התשישות הכרונית, כמו מחלות כרוניות אחרות, דורשת מומחיות וכישורים מתחומים שונים לניהול מוצלח של המחלה. הספר מדגיש ומסביר את מהותה של הגישה, שמלבד הצורך החיוני בפיקוח ומעקב של רופא מומחה, יש גם צורך משמעותי וחשוב בתמיכה ובעזרה עצמית, במודעות עצמית ובלימוד עצמי, כדי לצמצם ככל האפשר את האפקטים הקשים שיש למחלה ולהשיג חיים של תפקוד וסיפוק.


התיחסותו של ד"ר קולינג' לפיברומיאלגיה -
לשיטתו של ד"ר קולינג', פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית הולכים לרוב יחד ורבים מעקרונות הטיפול הם היינו הך, אולם שני מצבים אלה אינם זהים. מנסיונו, יכולה להתקיים אצל אותו אדם פגיעות תמידית לכל אחד מהם, ועם זאת, לכל אחד מן המצבים תוכלנה להיות הפוגות בסמפטומים פחותים ברמתם, דבר המרשה תפקוד וניהול חיים מלאים.
ד"ר קולינג' ממשיך ומסביר שככל שחלף הזמן, הוא למד לכבד את הכרוניות של מצבים אלה יותר ויותר. כיום, הוא עדיין דבק במשמעות המושג "החלמה" כפי שהוא נדון בספרו "להחלים מתסמונת התשישות הכרונית - המדריך להעצמה עצמית" (שפורסם ב-1993). החלמה אינה בהכרח הפוגה מלאה וקבועה של הסמפטומים, אלא פגיעות שמוסיפה להתקיים, אשר ניתנת לשליטה ולהתמודדות באופן יעיל, כשתדירות התפרצות הסמפטומים פוחתת, כך גם חומרתם פוחתת, אם וכאשר התפרצויות אלה מתרחשות.
לפי ד"ר קולינג', לא ידוע בארה"ב על ריפוי תרופתי לתסמונת התשישות הכרונית ולא לפיברומיאלגיה. ההתמקדות ממשיכה להיות בהעצמה-עצמית, עזרה-עצמית, ריפוי-עצמי, ושליטה בכמה מן הסמפטומים על ידי שימוש בתרופות מסוימות (כדוגמת תרופות שעוזרות עם הפרעת שינה, שימוש ברמות נמוכות של תרופות נוגדות-דיכאון ותרופות המשפיעות על מערכת החיסון (immune-modulators).

ד"ר קולינג' מציע תוכנית תומכת בספר "להחלים מתסמונת התשישות הכרונית" (ממנו לקוח מאמר זה) המורכבת מארבע קלטות-שמע, המיועדות הן לחולי תסמונת התשישות הכרונית והן לחולי פיברומיאלגיה. קיימת גם אפשרות לקלטת נוספת לאלה הסובלים מהפרעות שינה (הדרכה לקראת שינה רצויה לצלילי מוסיקה) - כולן בשפה האנגלית.
בקלטות ישנן שיחות עידוד, הסברים מקצועיים והצעות כמו פתרון חמישים-האחוזים  ותרגילי הרפייה, נשימה ודמיון מודרך בנושאים המופיעים בספר, לרבות חיזוק המערכת החיסונית והתחברות עם המשאבים העצמיים שלנו (בין היתר: תרגילים למציאת כוחות ואנרגיה פנימיים, התחברות עם הילד הפנימי ועם המרפא העצמי שבנו).

הקישור לפרטים על חמש הקלטות באתר של ד"ר קולינג' באנגלית.

---