התייחסות למחלתך כאל מורה ושימוש בה

הצטרפו אלינו לעדכונים בפייסבוק
(יש ללחוץ "הפוך לאוהד" בדף העדכונים לקבלת עדכונים שוטפים מהאתר)

המלצות לאורחים

התמודדות עם פיברומיאלגיה ותשישות כרונית "למתחילים"

למאמר מתורגם באתר זה מספר של ווילאמסון

התייחסות למחלתך כאל מורה ושימוש בה

JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL

האם אנו קורבן לנסיבות אכזריות? האם אנו מנסים במחלתנו להתחמק מנסיבות/מצבים בלתי רצויים? או שאנו תלמידי מורה קשוחה אך ממשית שתשנה לחיוב את חיינו: מגוון דוגמאות ותרגילים ליישום עצמי בנוגע למערכת יחסים עם עצמנו ועם אחרים.

חלק א': כיצד מחלה יכולה להביא תועלת

"אני מרגישה שגיליתי וששיחזרתי חלק מעצמי שאבד".

--בלאנש.

אנשים עם תסמונת התשישות הכרונית ("CFS") לעתים קרובות מגלים שהתסמונת מאתגרת ישירות את כל אשר חייהם יצגו עבורם. רבים גילו, שכדי לשרוד משבר קיומי זה, הם היו חייבים להתאים את המחלה לתוך המרקם הכללי של חיים משמעותיים. בפרק זה (ה.מ.: מאמר זה הוא הפרק ה-12 והאחרון מן הספר "להחלים מתסמונת התשישות הכרונית") נגלה איך חולים לשעבר התמודדו בהצלחה עם היבט זה של CFS, ואיך בדרכים רבות חייהם הפכו עמוקים יותר ועשירים יותר בעקבות התנסות זו.

בספרו, "האדם מחפש משמעות" הפסיכיאטר ויקטור פרנקל תיאר איך אנשים שחיו במצוקה עצומה הצליחו להתמודד איתה אם היו מסוגלים למצוא משמעות או מטרה בנסיבות בהן היו נתונים. פרנקל דיבר על אנשים שהיו כלואים במחנות הריכוז של הנאצים במלחמת העולם השניה.
יחד עם זאת, אנו יודעים כעת שתצפיותיו תקפות גם למצוקה של מחלה כרונית או המסכנת חיים. הולכת וגוברת הסכמה כללית כי חולים המשמרים תחושת של משמעות או של מטרה, תוצאות מצבם הרפואי טובות יותר מאלה שלא.

אני מבקש להזמין אתכם, בפרק אחרון זה, לראות במחלה זרז לגדילה אישית ולהתפתחות. בקיצור, אתם יכולים להשתמש במחלה שלכם כמורה.

אם תנהגו כך, הרי שזהו לא עוד רק מעשה אכזרי, אקראי של הטבע, ואתם לא פשוט קורבנות חסרי ישע. אתם מגדירים מחדש את דרככם עם מחלה זו כמסע של גילוי, ויש לכם משאבים איתם אתם יכולים להתעמת עם האתגר ולהשיג שליטה עליו.
מחקר בפסיכולוגיה של הבריאות (health psychology) הראה לנו שאנשים התייחסו למצבם מנקודת מבט כזו של "אתגר" הם חזקים יותר ומבריאים מהר יותר ממצב של חולי.

איך מחלה יכולה להביא תועלת?

מזה זמן רב, פסיכולוגים מתעניינים במה שהם מכנים היתרונות המישניים או התועלת שבמחלה.
ישנן שתי דרכים בהן מחלה יכולה להביא תועלת. האחת היא כשהיא משמשת קרש הצלה או אמצעי חילוץ מנסיבות בלתי מקובלות או בלתי רצויות.

הדרך האחרת היא שהמחלה מספקת לנו תובנות לא צפויות או תגליות שמעשירות את חיינו ומקדמות את צמיחתנו. בדרך כלל דיונים על נושא זה מתמקדים על התפקיד שהמחלה ממלאת בעזרה לאותו אדם להמנע מלהיות שרוי בנסיבות בלתי רצויות. קחו, לדוגמא, את הילד שיוצר כאב בטן בבוקר בו הוא אינו רוצה ללכת לבית הספר, וכאב הבטן נעלם זמן קצר לאחר שאמו נותנת לו את רשותה להשאר בבית. במקרה זה המחלה נוצרה על ידי האדם בכדי להפעיל מניפולציה ולהפיק תועלת מסוימת.

יחד עם זאת, אחד מהדברים הכואבים ביותר שאדם עם CFS יוכל לשמוע הוא את האפשרות שהוא יצר את המחלה לשם הפקת תועלת כלשהי. לבטח נוכל למצוא מקרים בהם CFS אילץ אנשים לערוך שינויים בסגנון חייהם, אשר הסתברו להיות רצויים ביותר, כמו לעזוב עבודה מלחיצה מאוד או לעזוב מערכת יחסים הרסנית. עם זאת, מחלה זו היא הרבה יותר מורכבת מכדי להיות דבר שיכול להיווצר למען מטרה שכזו.
אין ספק שכדאי לבדוק האם המחלה מביאה הקלה מנסיבות בלתי מקובלות בלעדיה. אם אכן זהו המקרה, יתכן שאינכם נאמנים לתוכנית ההחלמה שלכם מתוך מחויבות מוחלטת.

בכל אופן, אנו נתמקד כאן בסוג האחר של תועלת, שעבור חולים רבים,היתה בלתי צפויה לחלוטין ועם זאת זכתה להערכה רבה. CFS שירתה כמורה וכהזדמנות לצמיחה אישית. כפי שללא ספק גיליתם, מחלה זו הכריחה אתכם להעריך מחדש את ערכיכם, מטרותיכם ואת כל דרך חייכם.
אנשים שונים תיארו מחלה זו כצלצול שעון מעורר או כחבטת נבוט על הראש. יתכן שיהא זה מתוחכם יותר לכנותה "הפרעת דפוס" (pattern-interrupt). במונח זה משתמשים מטפלים בהיפנוזה לתאר משהו המפריע או המשנה דפוסי חיים או התנהגות ישנים ובלתי מודעים, ומפנה מקום לדבר מה חדש וטוב יותר שיתרחש.

להלן מובא תרגיל בו תוכלו להשתמש על מנת לגלות את מה שה-CFS עשויה ללמד אתכם.

תרגיל: דו שיח עם המחלה

בתרגיל זה יהיה לכם דו שיח לא עם הילד הפנימי שלכם (ה.מ.: נושא פרק אחר בספר), אלא עם המחלה שלכם. ליתר דיוק, דו השיח הוא בין העצמי החכם, הבוגר שלכם, לבין קול פנימי המיצג את המחלה. מקמו שני כסאות או שתי כריות על הרצפה. הניחו למושב אחד לייצג את העצמי החכם והבוגר שלכם, ולאחר - לייצג את המחלה.

בתהליך זה תעברו פיסית הלוך ושוב בין שני המושבים. התחילו בכמה דקות של שקט להכנת העצמי הבוגר שלכם להיות לגמרי ממוקד בתהליך. כשאתם חשים בנוכחותכם המוחלטת, התחילו לשאול את השאלות המובאות להלן. כל פעם שאתם שואלים שאלה, אתם זזים למושב האחר על מנת להשיב בשם המחלה.
מאוד חשוב לזוז באופן ממשי כדי שהתהליך יצא לפועל.

כשאתם שואלים את השאלה, עשו זאת בגישה אוביקטיבית ופשוטה. אתם פשוט מחפשים מידע אוביקטיבי, בלתי משוחד, כפי שלרוב עיתונאי היה עושה. זהו אינו עימות או תהליך הבראה. אם יש לכם גישה מלאת בוז ודחיה כלפי המחלה, קולה יהיה לא ברור והיא לא תנדב מידע בקלות כפי שיכולה היא להיות. זכרו, כל שאתם רוצים מתהליך זה הוא מידע.

במתן קולכם למחלה, חשוב שתקחו את הזמן שלכם להרגע, עיצמו את העיניים והתעמקו פנימה על מנת למצוא תחושה אינטואיטיבית, ללא חשיבה מוקדמת, של מה שהמחלה עשויה להגיד. כשאתם עונים, נסו לדמיין שאתם המחלה, מדברת.
הגיבו בכנות וביושר ככל שאתם יכולים.

התחילו בשאלות הבאות:

1. מה באת ללמד אותי?
2. כמה טוב אני לומד/ת את אשר אני צריך/ה ללמוד ממך?
3. איך אני מקל/ה עלייך להשאר איתי?
4. מה צריך לקרות כדי שתעזבי?
5. האם יש עוד משהו שאני צריך/ה לדעת?

תנו כמה זמן שאתם צריכים לכל שאלה עד שתרגישו מרוצים שהבנתם את התשובה. אם אתם צריכים לבקש הבהרות באשר לתשובה, זוזו פיסית, באופן ממשי, הלוך ושוב בין שני המושבים כדי למנוע אי בהירות מהיכן מגיעים שני הקולות. ובכל פעם שתשובה מגיעה, הקפידו להודות למחלה על כך שהיא מדברת איתכם ועוזרת לכם להבין אותה.

תמיד סיימו את דו השיח במושב הבוגר, כשאתם מודים למחלה על כך שהיא חולקת את סודותיה איתכם.

התשובות מגיעות מתת ההכרה שלכם, אשר הינה בקשר אינטימי עם אירועים בגופכם. השתמשו בשאלות כנקודת יציאה לחיפוש כל דבר אחר שהמחלה עשויה ללמד אתכם. זה כלי שאתם יכולים להשתמש בו על בסיס קבוע, אולי כל יום, על מנת לעקוב אחר ההתקדמות שלכם.

החלק הנותר של פרק זה מציע את התובנות של כמה חולים לשעבר או של כאלה שעדיין חולים, על מה שה-CFS לימדה אותם על החיים. למרות שבתחילה יהיה זה קשה להאמין, יש כאן הסכמה כללית:
השיעורים שנלמדו בעלי ערך כה גדול, עד כדי כך שהם היו בהחלט שווים את המחיר.

הקישור למאמר המקורי באנגלית

התחלה

סיום

עדכון אחרון: רביעי, 20 מאי 2009 04:39

נוצר בתאריך:שישי, 06 ספטמבר 2002 21:10

תגובות:

הוסף תגובה