ברוכים הבאים לאתר זה, שעניינו התמודדות מעשית ומוצלחת עם אתגרים רבים ויומיומיים, שמציבות פיברומיאלגיה ו/או תסמונת התשישות הכרונית. הרשימה ארוכה וכוללת כאבים, תשישות, הפרעות שינה, קושי קוגניטיבי, רגישות-יתר לאור, לרעשים ולמגע, בפרט; והתמודדות עם מחלה כרונית - בכלל.
אחד מהקשיים הגדולים הוא חוסר המודעות לקיומן ואודותיהן של מחלות אלו - אם בסביבה האישית, בקרב בני משפחה, חברים, מקום עבודה, רופא המשפחה, ואם בקרב הציבור בכלל. זאת, במיוחד לאלה החולים בהן ואינם יודעים על כך ומחפשים מזור, לעיתים במשך שנים עד לאבחון.
סביר להניח, שבאוכלוסית בישראל, נשים, גברים, ילדים ובני נוער, ברמת חומרה זו או אחרת- עד כדי 1 מתוך 50 לוקים בפיברומיאלגיה; ועד כדי 1 מתוך 350 בתסמונת התשישות הכרונית.
מטרת האתר- שיפור באיכות החיים של החולים ושל מקורביהם המושפעים מכך וגם מעוניינים לעזור, בתחומים רבים ומגוונים ובתחושת רווחתם האישית. נשמח אם תבחרו לשתף את מכריכם בתכני האתר, כדי שיוכלו הם להפיק ממנו תועלת, וכדי שתוכלו בכך אף להביא להגברת המודעות הציבורית.
תודה והתארחות נעימה ומועילה!
שירה דנין: בלוג על חיים עם פיברומיאלגיה
מאת שירה דנין
הגורם שהניע את שירה דנין, בחורה צעירה וסטודנטית באוניברסיטת בן-גוריון, לכתוב בלוג בעברית ובאנגלית, היה ההתמודדות עם הכאב והבדידות שבכאב. היא חולקת את הרגשותיה הטובות והפחות טובות, בדברים היומיומיים הפשוטים ובמחשבות גם על הדברים "הגדולים" יותר. מחזקת ומתחזקת.
שירה דנין - על עצמי:
אני סטודנטית לניהול שנה רביעית מתוך שלוש. הסיבה לעיכוב היא חברתי הטובה פיברומיאלגיה.
בגלל הכאבים הייתי צריכה לקחת סמסטר א' חופש בשנה ב' ומאז אני נאבקת לסיים את התואר בשארית כוחותיי. לפני שלוש שנים התחילו לי כאבים במפרק ירך שמאל שהתפתח לשאר המפרקים עד שנשלחתי לאשפוז של 8 ימים.
אצלי הפיברו' מתבטאת בעיקר בכאבים במפרקים (מרפקים, מפרק כף היד, מפרקי הירך, הברכיים, הכתפיים וכפות הרגליים), רגישות בעור, בעיות שינה ובעיות זיכרון.
בשנה הראשונה עם הכאבים לא נתנו לי הגדרה של פיברומיאלגיה אלא שילוב של רגישות למאמצים, עם לחץ ואולי פיברומיאלגיה לא טיפוסית. אחרי שנה כבר קיבלתי אבחנה של פיברו'. עם כל הקושי של לדעת שזו מתנה לכל החיים, יותר קל כשיש שם.
הדמיון בין טראומה מורכבת לבין פיברומיאלגיה ותשישות כרונית
מאת ד"ר יגאל גליקסמן Ph.D
התמודדות מתמשכת עם כאב ותשישות גורמות לטראומה מורכבת, בעצם קיומן היומיומי.
ד"ר יגאל גליקסמן, מתוך ניסיונו הטיפולי העשיר ורב השנים, מסביר בפשטות, מהי PTSD (פוסט טראומה / הפרעת העקה), ומהי השקפתו האישית לגבי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית - תוך הבהרה שאינן הפרעות פסיכיאטריות בעצמן - אלא דווקא בשל הקושי הרב שהן גורמות. כיצד טראומות יכולות להוות טריגר להתפרצות התסמונות, במקביל לטראומה שהן גורמות בחיי היומיום כמחלות כרוניות הגורמות לסבל רב ואמיתי.
בשל כך, מוסברת מהי הגישה הטיפולית האינטגרטיבית המתבקשת, לצד הטיפול הקונבנציונלי, כדי לאפשר שיקום ואיכות חיים טובים יותר, ומהן הטעויות בגישה הטיפולית (רופאים, מטפלים) והסביבתית (משפחה ומקורבים) לחולים.
מידע חשוב ומורכב, המובא במילים פשוטות, יחד עם המלצות ודברי עידוד הניתנים במכתב אישי מרגש זה, לקוראי האתר- חולים ומקורביהם, מטופלים ומטפלים כאחד.
ראיונות טלויזיוניים על הסכנות שבחיסון לשפעת החזירים
קטעי טלוויזיה בהם מופיעים רופא המתמחה במחלות מדבקות וגם בטיפול בפיברומיאלגיה ובתסמונת התשישות הכרונית, כתבה של "שישים דקות" האמריקאית על התפרצויות קודמות של שפעת החזירים והשפעותיהם ההרסניות של החיסונים לה, צילום מלווה בכתוביות בעברית ובאנגלית של שרת הבריאות של פולין על הבעייתיות המורכבת של החיסונים. מידע חשוב שיש לדעת לפני שבאים לקבל ייעוץ רפואי של הרופא המטפל, בעניין קבלת החיסון בגרסאותיו השונות.
ראיון עם מומחה ד"ר קנט הולטורף מומחה למחלות מדבקות, שמתמחה גם בטיפול בפיברומיאלגיה ובתשישות כרונית, אשר מביע את חששו הגדול מהחיסון עצמו מאשר משפעת החזירים H1N1. הוא מתבטא, פעמיים, בגנות החיסון באשר לתופעות קשות מאוד אצל חולים בפיברומיאלגיה ובתסמונת התשישות הכרונית כתוצאה מהחיסון, שנמצאים בקבוצת החולים הסובלים מליקויים נוירולוגיים באופן עקרוני.
ביצוע תרגול כזה באופן יומיומי, כחלק משגרת היום, תוביל להפחתת חומרת הסמפטומים, לתחזוקת הגוף ולהרגשת רווחה אישית. כמו כן, חשוב לשלבה בתוכנית כוללת פעילות גופנית אירובית מתונה ומדורגת.
לאלה המתקשים בעמידה בשל תשישות גדולה ו/או בשל כאבי מפרקים וכד', ישנה גרסת כסא לכל התרגילים המפורטים כאן, וכן אופציה לשדרוג לגרסה קלה עוד יותר, לביצוע חלק מהתרגילים.
תרגול מתיחות שנועדו לשמור על תנועה עדינה של שרירי השלד, הבטחת סירקולציה ומניעת התקשות שרירים והיווצרות נקודות מעוררות כאב/ נקודות טריגר/ נקודות מתח בשרירים. כמו כן, להפחתת הכאב הרב המופיע ומקרין כאב, בנקודות הרגישות, שבאמצעותן, למעשה, מאבחנים פיברומיאלגיה.
מחקר: השפעת הטיפול במים בשיטת ג'הארה® על כאב ואיכות החיים בקרב חולות עם פיברומיאלגיה
מאת טובה רוזן
תחום ההידרותרפיה הינו רחב מאוד, ומתוכו שיטת ג'הארה היא מהאפקטיביות ביותר לטיפול בפיברומאילגיה, בעיקר בשל התפיסה ההוליסטית העומדת בבסיס השיטה - תפיסה הרואה את האדם כמכלול. עקרונות השיטה מבוססים על רעיון התמיכה- החל מהתמיכה בשלד והחיבור הנכון לגוף, ובהמשך-התמיכה שהמטופלת מקבל מהמים ומהמטפלת שלה, מהמגע הנכון, הנקי והמרפא. להלן יפורט תקציר מחקר-פיילוט על השפעת טכניקת "ג'הארה" על חולות פיברומיאלגיה, אשר הצביע על שיפור ניכר בכאביהן וברמת חייהן. מהם יתרונותיה של שיטת טיפול זו, במסגרת היחודית שמעניקים המים, מול המורכבות המאתגרת של מחלת הפיברומיאלגיה, כפי שנכתבו ע"י טובה רוזן, יו"ר הארגון הישראלי לג'הארה ומומחית בהידרותרפיה, בהיותה מורה ומטפלת ג'אהרה בכירה.
טיפול ג'הארה מתקיים בבריכה טיפולית מחוממת בטמפרטורה של 34 מעלות. הטיפול כולל תרגילי תנועה אקטיביים וציפה פסיבית. הרעיון המרכזי של שיטת ג'הארה הוא ליצור התרחבות והתרווחות (Expansion), להפחית לחצים מעמוד השדרה והמפרקים ולשפר את תחושת היציבה הטבעית של הגוף. הציפה במים חמים מסייעת לתחושת שחרור ומקלה על כאבים בעקבות פגיעות או מגבלות גופניות. המים עוטפים את הגוף ומספקים תמיכה אידיאלית לאברי הגוף הנוקשים ואגורים בכאב. השימוש בעדינות של המים בשילוב עם המגע הרך של המטפל מפחיתים את הכאב ומאפשרים לגוף לחוות מחדש תחושת חיוניות. ייחודו של טיפול ג'הארה בכך שהוא מסייע גם בשיקום הנפשי של המטופל. תחושות של אופטימיות ונועם מתעוררות בגוף החווה תמיכה מלאה. ההקשבה התמידית לנשימה והמגע הרך של המים מסייעים בשחרור הטראומה הגופנית-נפשית ומזרזים את תהליך השיקום הרפואי. משך הטיפול 45 דקות והוא נערך בצורה פרטנית ומותאם באופן אישי לצרכיו של כל מטופל ומטופל.
מטרת המאמר היא להאיר את המנהרה החשוכה של הסובלים מפיברומיאלגיה באור שיש בו תקווה ועזרה.
המונח פיברומיאלגיה מורכב למעשה מ- 3 מילים:
Fibro מהמילה היוונית fibre - מבנה סיבי הגידים, המיתרים ומעטפת השרירים (fascias )
my מהמילה היוונית mus שמשמעותה = שרירי.
algie מהמילה היוונית algos = כאב.
הגדרה: כפי שאין הגדרה אחת לכאב, אין עדיין הגדרה המתארת את תסמונת הפיברומיאלגיה בצורה מדויקת ואחידה. לעומת זאת, ניתן לציין, בצורה ברורה למדי, את מאפייניה, ובכך להתוות סוגי טיפול ודרכים להתמודדות.
מחקר חדש אודות הקשר הישיר בין חסר בויטמין D ובין כאב כרוני; אפשרות של אבחון שגוי בפיברומיאלגיה כשמדובר למעשה בחסר זה; אפשרות של חסר בויטמין זה כשברקע ישנה אכן פיברומיאלגיה ו/או גורם לכאב כרוני אחר (כמו פריצת דיסק) וההשלכות על כך בהקלה על הכאב עצמו ועל הפחתת הצורך בשימוש במשככי כאבים חזקים.
ממחקר חדש, שפורסם במהדורת נובמבר של Pain Medicine, עולה כי רמה נמוכה של ויטמין D עשויה לייצג מקור לתפקוד שריר-עצב (נוירו-מוסקולרי) לקוי. רופאים המטפלים במטופלים, שסובלים מכאב כרוני עם אזורים רבים הרגישים למגע שנראה ממקור שרירי השלד, צריכים לשקול לבדוק רמת ויטמין D.
מטופלים רבים מתויגים כסובלים מפיברומיאלגיה, כאשר בעצם הם סובלים מחסר בוויטמין D תסמיני. עם זאת, ישנה גם חשיבות רבה לבדיקת רמת הויטמין בדם גם אצל חולים המאובחנים בפיברומיאלגיה ו/או סובלים מכאב כרוני מסיבות שונות ומגוונות.
האם אנו קורבן לנסיבות אכזריות? האם אנו מנסים במחלתנו להתחמק מנסיבות/מצבים בלתי רצויים? או שאנו תלמידי מורה קשוחה אך ממשית שתשנה לחיוב את חיינו: מגוון דוגמאות ותרגילים ליישום עצמי בנוגע למערכת יחסים עם עצמנו ועם אחרים.
חלק א': כיצד מחלה יכולה להביא תועלת
"אני מרגישה שגיליתי וששיחזרתי חלק מעצמי שאבד".
--בלאנש.
אנשים עם תסמונת התשישות הכרונית ("CFS") לעתים קרובות מגלים שהתסמונת מאתגרת ישירות את כל אשר חייהם יצגו עבורם. רבים גילו, שכדי לשרוד משבר קיומי זה, הם היו חייבים להתאים את המחלה לתוך המרקם הכללי של חיים משמעותיים. בפרק זה (ה.מ.: מאמר זה הוא הפרק ה-12 והאחרון מן הספר "להחלים מתסמונת התשישות הכרונית") נגלה איך חולים לשעבר התמודדו בהצלחה עם היבט זה של CFS, ואיך בדרכים רבות חייהם הפכו עמוקים יותר ועשירים יותר בעקבות התנסות זו.
נקודות "טריגר" - Trigger Points וכאב מיופציאלי - Myofascial pain
אלה אינם פיברומיאלגיה למרות הדמיון הרב בכמות הסמפטומים ובאופיים. חשוב להבין איך לטפל בהם בכלל וכשיש גם פיברו' בפרט- ולא להיות מאובחנים בטעות בפיברומיאלגיה אם יש "רק" כאב מיופציאלי.
לחלק משמעותי מחולי הפיברומיאלגיה יש הפרעה בתפקוד השרירי-עצבי, כשמקומות נקודתיים יוצרים רצועות מתוחות בשרירים או ברקמות חיבור אחרות. מקומות נקודתיים אלה מכונים בשם 'נקודות טריגר', 'נקודות הדק' או 'נקודות מעוררות כאב' הגורמות לאותה תופעה או הפרעה הנקראת 'כאב מיופציאלי'.
טיפ פשוט ליישום בכל הנוגע לכאבי מחזור, נחלת הנשים בכלל, ולא רק נשים הלוקות בפיברומיאלגיה ובתסמונת התשישות הכרונית. בן זוג, חבר/ה או בני משפחה קרובים שיכולים להושיט עזרה ולתת הקלה מיידית בו במקום. כלי חשוב - "לגזור ולשמור".
הדבר הראשון שיש לומר על כאבי מחזור הוא, שאם אף פעם לא חשתם בחוויה האומללה והאיומה הקשורה בבעיות מחזור, אל תמהרו לתת חוות דעת על מי שכן סובלת מכך.
עלינו להתרכז קצת בכמה מן התופעות הקשורות לכאבי מחזור. בעיות של מחזור יכולות להתעורר עד 10 ימים לפני תחילת המחזור עצמו. הרגשות אלו יכולות להתבטא בכאבי ראש, כאבי גב תחתון ובטן, עצירות או שלשולים, הקאות, התעלפויות וכו'.
איך להתמודד עם
החגים, מפגשים משפחתיים או חברתיים, הקושי הרגשי באירועים כאלה; איך לערוך כאלה
כשאנחנו חולים– טיפים ושיתוף מנסיונה של מרים א. ווילאמסון – לארח ולהתארח.
המאמר אמנם נכתב
לחולי פיברומיאלגיה, אך יכול לשמש גם את חולי תסמונת התשישות הכרונית וחולים
במחלות כרוניות הכרוכות בכאב כרוני ובמגבלות שונות בתפקוד היומיומי.
לארח בבית
ניהול חיים חברה פעילים כשיש לכם פיברומיאלגיה הוא דבר כמעט בלתי אפשרי. לעמוד זמן ממושך, כפי שנהוג לעשות במסיבות, הוא דבר כואב מידי, ואינו מביא תועלת מהסוג שתצדיק זאת. אם הנכם נמנעים מאלכוהול ומממתקים (כדי לשמור על בריאותכם), קשה לבלות שעות במחיצת אחרים שאינם צריכים לעמוד באותן מגבלות. שמירה על הרגלי שינה נכונים וקבועים, אשר מחייבים להיות במיטה באותה שעה כל לילה, הופך את סינדרלה להיות יותר דומה לינשוף בהשוואה אליכם.
כיצד מתבצע אבחון פיברומיאלגיה, לצד מגבלות שיטת אבחון זו; היעדר בדיקת מעבדה הולמת ומשמעות הדבר, במיוחד לאור העובדה כי רוב תוצאות בדיקות המעבדה הסטנדרטיות וצילומי הרנטגן של החולים הינן תקינות.
אמצעי אבחון רשמיים
לפיברומיאלגיה, כמחלה, יש הסטוריה ארוכה, ואף מעורפלת. הפיברומיאלגיה היתה קיימת לאורך ההסטוריה וברחבי העולם, כשהיא מתחפשת ומסתתרת מאחורי כינויים ומונחים רפואיים שונים. היה זה רק בשנת 1990 עת הוגדרו קריטריונים רשמיים לאבחון פיברומיאלגיה, על ידי הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה ("ACR"). (ה.מ: קריטריונים המחייבים התקיימות (1)+(2) אצל אותו חולה, במקביל, כדי שיאובחן בפיברומיאלגיה), כמפורט להלן:
העמותה בישראל הינה התאגדות של חולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית. עם זאת, העמותה נעזרת, בפעילויותיה השונות, באנשי מקצוע, לרבות ברופאים בעלי שם ומומחיות בטיפול ו/או במחקר תסמונות אלו ותסמונות נלוות, בישראל ובעולם; העמותה, שהינה ללא מטרות רווח, פועלת להרחבת המודעות הציבורית והממסדית, ולהרחבת המשאבים והאמצעים העומדים לרשות החולים ומקורביהם, ומעודדת תמיד הצטרפות חברים חדשים - המחזקים את כוחה ומאפשרים לה להציע הטבות לנמנים בין חבריה .
עמותת הוקמה במאי 2000, והינה התאגדות של חולים, בישראל, בתסמונת התשישות הכרונית (CFS או בשמה המעודכן CFS/ME) ובפיברומיאלגיה (FM או FMS), שבהן עוסק אתר זה.
הצורך בהקמת עמותת אס"ף נולד עקב השכיחות הרבה של מחלות אלו באוכלוסייה, ולאור המודעות הנמוכה הקיימת לגביהן בציבור ובממסד. העמותה קמה מתוך המצוקה האישית של מקימיה ושל מכריהם ומקורביהם, כשאלה נתקלו במערכת רפואית שאינה מכירה דיה את התסמונות ולכן מתקשה באבחונן, ובחוסר המודעות הציבורית והממסדית, שבעטייה מכריהם ואף מקורביהם הקלו ראש בתלונותיהם.
טיפול קבוצתי בפיברומיאלגיה ו/או בתסמונת התשישות הכרונית
מאת ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה
ד"ר טל, פסיכיאטר מומחה, כותב על יתרונות הטיפול במסגרת קבוצה, בהנחייה מקצועית, לתמיכה נפשית ולהתקיימות עבודה רגשית; ועל ההתמודדות עם פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית, הדורשת מספר תהליכים נפשיים. אלה כוללים התמודדות עם אבל ואובדן, תכנים פוסט-טראומתיים, יחסים בן אישיים והערכה עצמית.
פיברומיאלגיה (Fibromyalgia), הקרויה בפי רבים בקיצור "פיברו", הינה בעיה רבת פנים. מצד אחד, הסימנים הגופניים שלה מכבידים מאד על הסובלים ממנה, וכוללים כאב, במקומות שונים בגוף ובתדירות משתנה, בעייפות מרובה ובקשיים תפקודיים. מצד שני, היא נמצאה כקשורה להפרעה פוסט-טראומתית, והלוקים בה מדווחים על קשיים נפשיים כמו הסתגלות לאורך חיים מוגבל, עצב וחוסר חשק. במקביל קיים מצב נוסף, הנקרא תסמונת העייפות הכרונית או תסמונת התשישות הכרונית (CFS, Chronic Fatigue syndrome), שביטוייה כוללים לרוב גם כאבים גופניים, אך מתאפיינת יותר בירידה חדה באנרגיה, בקושי לתפקד, בקשיי ריכוז, בחוסר כוח ובצמצום החשק וכוח הרצון.
חולי פיברומיאלגיה ו/או תסמונת התשישות הכרונית מתמודדים עם רמות שונות של מוגבלות בתפקוד, עד כדי חוסר תפקוד בסיסי. במצב של היעדר מודעות, הבנה ותמיכה מן הסביבה ולעיתים רבות גם ספקות עצמיים, חשוב להבין: מהן הדרכים בהם המוסדות השונים יכולים לעזור? כיצד ניתן לקבל עזרה זו?
לתסמונת התשישות הכרונית ו/או לפיברומיאלגיה ישנן דרגות שונות, רמות שונות, של חומרת המחלה. כשהמוגבלות היא קשה ומשמעותית, מתעורר צורך, יותר מתמיד, בסביבה תומכת. אם הנכם בני משפחה או חברים טובים המבקשים לעזור לחולה, או שהנכם חולים בעצמכם - זהו אתגר חשוב ומשמעותי. האתגר שבכך הופך קשה עוד יותר, כשהחולה, המבודד בשל מחלתו, לא בורך במשפחה תומכת ו/או בחברים טובים.
מהם סיכויי ההחלמה, האם הם שונים אצל חולי פיברומיאלגיה, תסמונת התשישות הכרונית או אי סבילות לעמידה- ומהן הקבוצות בקרב החולים, אשר יש מקום לאופטימיות- ילדים מול מבוגרים; דרגת מחלה קלה יותר מול חמורה; חשיבות קבלת אבחון מהיר ומדויק לאור הסימפטומים כדי להבטיח הקלה בחומרת הבעיות הרפואיות; כיצד המידע החשוב בנושא זה, שהחולים ומקורביהם יכולים לרכוש, יכול לשפר את איכות חייהם בצורה אופטימלית ולמנוע תסכולים שנגרמים ממסלולה הקליני של המחלה שעיקרו החמרה והטבה לסירוגין וכן - מודעות להשלכות של סיכויי ההחלמה על חיי החולים בנוגע לתעסוקה, לקבלת תמיכה ממסדית ומחברות הבטוח.
באופן מוזר, ככל שנימצא יותר ויותר חומר, המבוסס על מחקרים וממצאים רפואיים, על כל אחת מהמחלות - על פיברומיאלגיה ועל תסמונת התשישות הכרונית, נמצא פחות חומר על ההחלמה מהן. רוב החומר שנמצא על ההחלמה מתמקד בשיטה זו או אחרת, שמבטיחה הצלחה, ועל פי רוב, מוצגים על ידי גורמים בעלי-עניין, על אף האפשרות הלגיטימית שיתכן שימצא ביסוס למצגתם באופן מחקרי רפואי.
ממצא נוסף, בבואנו לסרוק את הגורמים המתיימרים להיות "אוביקטיביים" יותר, שאינם מציגים שיטה או מרפא ספציפיים להחלמה, הוא שרובם מתמקדים בהחלמה מתסמונת התשישות הכרונית, ופחות בהחלמה מפיברומיאלגיה, אם בכלל.
לקט קטעי מכתבים המבטא נסיון חיים של מעל 40 שנה בצל המחלה, מילדות ועד בגרות. מסמך אנושי אמיתי ומרגש המלמד חוזק אישי, חשיבות הבנת המשפחה והסביבה מנקודת ראות של ילדה עם פיברומיאלגיה, וכיצד עיצבה המחלה את חייה.
הסיפור המרגש אשר מובא לפניכם הוא אמיתי. הוא לוקט ותורגם מקטעי מכתבים אישיים (באנגלית) של וירג'יניה, מלפני מספר שנים, אליי, חולת פיברומיאלגיה בעצמי. וירג'יניה שמחה מאוד לפרסם זאת כאן ואנו מאוד מעריכים זאת ומודים לה על כך בפרט ועל פועלה והישגיה בכלל.
פיברומיאלגיה היתה מנת חלקה של וירג'יניה מעל 40 שנה, עת נכתבו המכתבים. זאת, למרות שרק 12 קודם לכן, קבלה וירג'יניה אבחנה רשמית של מחלה אמיתית. היא כותבת על ילדות בצל המחלה, הקשיים שעברה עם משפחתה והסובבים אותה, שעיצבו את האישה החזקה שכתבה מכתבים אלה.
החומר המקצועי שאפשר להצטייד לפגישות עם רופאים ומטפלים
קישורים לחומר מקצועי באנגלית ובעברית על מה צריך לדעת על חולים בפיברומיאלגיה ובתסמונת מיופציאלית לפני ניתוח; חומר לפסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים, כמו גם לרופאים המוסמכים לרשום תרופות פסיכיאטריות לטיפול סימפטומלי, הכולל גם התייחסות לילדים ובני נוער חולים ב-CFS; חומר מ"התנ"ך" של הרפואה הפנימית המעיד שהתסמונות הללו קיימות ומפרט סימפטומים ודרכי טיפול; איך לדבר עם רופא.
אתם יושבים מול רופא שממלמל דבר מה על מחלתכם - על פיברומיאלגיה שהינה מחלה דלקתית (מה שנחשב בעבר ואינו נכון כבר כיום) או על תסמונת התשישות הכרונית שמקורה נגיפי (מה שאינו נכון לכל המקרים), או שהוא מחפש תוך כדי השיחה עמכם חומר במחשב האישי שלו, או שהוא אומר שהוא יודע על קיומה אך מעט אודותיה, והאפשרות הפחות מועדפת - שהמחלה איננה קיימת. מצב זה אפשרי, קורה לא מעט, ולכן זה אך לגיטימי שנכיר בו כאפשרות ונערך אליה בהתאם.
איש אחד מצא פקעת-גולם של פרפר. יום אחד נגלה לעין פתח קטן. האיש ישב וצפה, במשך כמה שעות, במאבקו של הפרפר לדחוף את גופו דרך אותו פתח קטן. לאחר זמן מה, היה נדמה כי אין כל התקדמות. נראה היה כי הפרפר הגיע רחוק ככל שיכול היה ושלא יכול היה עוד להמשיך.
איך אפשר להתמיד בפעילות גופנית נוכח כאבי הפיברומיאלגיה או העייפות של תסמונת התשישות הכרונית או מחלה מגבילה אחרת? מה עושים נוכח השעמום ו/או המונוטוניות שגם יכולים באופן טבעי להפחתת יכולת הביצוע בפועל? כמה עצות מעשיות.
שמענו אודות חשיבותה של פעילות גופנית לאלה מאתנו החולים בפיברומיאלגיה, בתסמונת תשישות כרונית, או במחלה אחרת הכרוכה בכאב כרוני. עם זאת, אנו נוכחים לדעת כי יתכן שפעילות גופנית זו תהיה לנו, הסובלים ממחלות אלו, חרב פיפיות: אנו יודעים שאנו צריכים לעשות את זה, אבל זה כואב!
כמה דברים חשובים שיש לדעת על עונות מעבר באשר לתסמונות שבהן עוסק אתר זה. תשישות, כאבי שרירים, חולשה, קשיים בריכוז, טשטוש ותחושה של עלה נידף ברוח יכולים לתאר תאור מילולי של המצב. מהי משמעות עונות המעבר באופן מסורתי, באשר למחלות כרוניות אלו, ומה ניתן לעשות כדי להיטיב וכן - איך לכל הפחות לא להחמיר את המצב.
עונות מעבר - כשמן כן הן: הטבע – כמו גופנו שלנו - מודיע על שינוי.
הרושם, שקבלנו מחולים שאנו מכירים ומרופאים מומחים, הוא שחורף - קור מחמיר עם פיברומיאלגיה, בעוד שהקיץ – חום מקשה על תסמונת התשישות הכרונית- CFS) ME/CFS). למעשה, שכשמדובר בחולה שיש לו את שתיהן, אין למעשה הקלה מסוימת לאורך השנה...
מכל מקום, בעונות המעבר, כשמדובר בהקלה בכל אחד מהקיצוניות הללו, אפשר היה להניח, לכאורה, כי השינוי הזה, יטיב עימנו.
מהן הבעיות היחודיות בקיום יחסי מין אצל זוגות ונשים הסובלים מפיברומיאלגיה; התייחסות לנושאים שעד היום לא דברו עליהם מחמת הבושה, בצירוף טיפים והצעות ברורות, כיצד ניתן לשפר את חיי המין בצל הפיברומיאלגיה, אצל נשים וגברים, כיצד לשכך כאב בעזרת סקס ולחזק מערכות יחסים, כדי להיות מאושרים יותר במסגרת הזוגית.
פיברומיאלגיה הינה אחת מהמחלות השכיחות ביותר, המתבטאות בכאבים כרוניים של שרירי השלד. היא מתאפיינת, בכאבים מפושטים כרוניים, ומאובחנת בהפעלת לחץ מדוד עד להופעת כאב, בלפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישוּת, הממוקמות במקומות שונים בגוף. פיברומיאלגיה רווחת אצל כ-2% מאוכלוסית ארה"ב. נשים נוטות יותר לפתח מחלה זו מאשר גברים, והסיכון לחלות בה גדל עם הגיל. לרוב, תסמיני (סימפטומים של) פיברומיאלגיה, מתחילים להופיע לאחר טראומה פיסית או נפשית, אולם במקרים רבים לא ניתן להצביע על אירוע כלשהו שעורר התפרצותה.
חולי פיברומיאלגיה חווים כאב כרוני. לפיכך, האתגרים, הקשורים במיניות, בקבוצת חולים זו, דומים לאלה, המתקיימים אצל כל החולים, אשר חווים כאב כרוני, נכות או מחלה. אתגרים אלה הינם פיזיים ופסיכולוגיים כאחד, והם כוללים, אך לא מוגבלים לכאב, דיכאון וחרדה, תופעות לוואי תרופתיות המשנות את התפקיד אותו ממלא החולה בחייו ואת תדמיתו הגופנית, כמו גם שינויי הסתגלות המתרחשים במערכות היחסים.
תשובות דוברת משרד הבריאות בישראל לשאלותינו באשר לשפעת החזירים, או בשמה החדש - שפעת 2009 A/H1N1 - ולמחלות בהן עוסק אתרנו: פיברומיאלגיה -FM או FMS; תסמונת התשישות הכרונית - או בשמה העדכני ME/CFS; וכן - טכיקרדיה (דופק מהיר) בעמידה- POTS; ו- תת לחץ-דם מתווך-עצבית- NMH.
שמחנו ללמוד מתשובותיה, נכון למועד נתינתן, שארבעת התסמונות אינן משתייכות לקבוצת הסיכון באשר לשפעת 2009 A/H1N1 (כמוגדר בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות), שכרגע אין נתונים בארץ המצביעים על רגישות לתרופות הנזכרות בחוזר המנכ"ל לטיפול בשפעת הנדונה בקבוצות מיוחדות, ועם זאת יש לנהוג על פי הנחיות משרד הבריאות ובזהירות המתחייבת, לצד החלטות הרופא המטפל במקרים ספציפיים.
מידע חדש אודות חיסונים לשפעת החזירים ממשרד הבריאות.
זן השפעת החדש 2009 A/H1N1 הוא השם הרשמי למה שנקרא במקור "שפעת החזירים".
שאלותינו היו בהקשר למחלות בהן עוסק אתרנו, כשאחת מהן מוגדרת כמחלה נוירולוגית, ואחרות כוללות תופעות דיסאוטונומיות וליקויים בתפקוד מערכת החיסון.
מטרתנו היתה להבהיר, מהי ההתייחסות הנכונה לחולי CFS/ME ולמקורביהם, במיוחד במצב שהחשד לגבי חולים אלה יכול להתעורר על בסיס קבוע, ולסייע להביא מידע זה לקהל הציבור באמצעות פרסום התשובה הרשמית של משרד הבריאות באתר שלנו.
אנו מקווים כי מידע זה יוכל להביא להתנהגות אחראית של החולים ומקורביהם ועם זאת כדי למנוע פאניקה מיותרת בציבור.
התשובות התקבלו מאת גב' עינב שימרון – גרינבוים, דוברת משרד הבריאות, מלשכת הדובר של משרד הבריאות בירושלים, ב- 30 אוגוסט 2009, י' באלול, התשס"ט, בסימוכין:21597809, ושובצו בהתאם לסעיפי שאלותינו, כמפורט להלן:
בעיני הסביבה-לא רואים את המחלה עליהם, הם נראים מתפנקים או סתם שוקעים ברחמים עצמיים, משתמשים בתירוצים, מתנהגים כקורבן, או שקשה פשוט להבין מה יש להם בכלל, ולמה הם לא יכולים להתגבר על זה "כמו כולם"; גם עבור אלה שמבינים, קשה להתמיד נוכח הקושי המתמשך - איך ההורים, האחים ושאר בני המשפחה, וכן חברים שלא רוצים לוותר - ממשיכים מכאן? איך החולים יוכלו להבין מה עובר על יקיריהם, שאינם חווים את המחלה, על בשרם? הסבר על הרגשות המתעוררים ומה ניתן לעשות איתם לטובת כל הצדדים; הסבר על המחלות בהשוואה לדיכאון, מחלות כרוניות אחרות הידועות כקשות להתמודדות; איך ניתן לעזור עזרה של ממש, בדברים הקטנים, וגם בדברים אחרים, כולל עזרה ממסדית.
קשה גם לאלה שלא חווים זאת על בשרם
ההתמודדות אינה רק של החולה כי אם של כל הסובבים אותו. אין זהו מצב שיש להקל בו ראש. הקושי הוא מנת חלקם של כל הסובבים את החולה ולא רק שלו או שלה.
כשהתחלתי לעבוד באקווה טיפול, פגשתי בוקר אחד את דנה. למתחם הבריכה נכנסה בחורה צעירה, חיננית עם חיוך גדול על פניה, לרגע לא הבנתי שהיא מטופלת, אבל לאחר שיחה עימה, הבנתי כי היא חולה בפיברומיאלגיה ומטופלת במרכז. בהמשך השיחה הופתעתי לגלות גם, כי דנה לא רק מטופלת במרכז, אלא גם מטפלת במים בשיטת ג'הארה...
המקרה של דנה מאוד ריתק אותי, והחלטתי לראיין אותה ולחקור את הנושא, באופן אישי.
הבגדים והסדינים הרטובים, הריחות הרעים, כתמי הזיעה והמבוכה, הפרעת שנת הלילה, לא רק בקיץ אלא גם בכל ימות השנה עבור חולי פיברומיאלגיה, תסמונת התשישות הכרונית, נשים בהריון או בגיל המעבר, גברים ונשים בשל תרופות מסוימות, בשל עודף משקל וכיוב'. טיפים ודרכי התמודדות יעילות, כולל כמה דברים שאולי לא ידעתם על מרכך כביסה וסוגי בדים.
חלק לא מבוטל מקרב חולי תסמונת התשישות הכרונית ו/או פיברומיאלגיה יכולים להעיד על כך, שלא רק הפרעות השינה עצמן הופכות את המיטה לשדה קרב אליו הם נכנסים מידי לילה, אלא גם הזעות הלילה הופכות את זמן המנוחה לסיוט אמיתי.
מעבר לכך, דווקא בגלל רגישות היתר של מערכת העצבים והתגובות המוגברות נוכח מאמץ, הזיעה המתגלגלת, תוך כדי הניסיון להתמיד בפעילות גופנית, ונספגת בבגדים, העליונים והתחתונים, הופכת גם פעילות חיונית זו לחוויה לא נעימה ואף מרתיעה.
האם יש קשיים לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית בעונות מעבר? אמת או בדיה? וידוי אישי שיכול לבוא רק עם חיוך. כי אפשר גם אחרת.
קושי של עונת מעבר? לא מכירה דבר כזה. חוסר שינה של שבוע? לא מכירה דבר כזה.
מה שכן, לילה לא שקט זה לא רק שם של שיר.
מי שרוצה לישון צריך לעבוד! תרגילי נשימה, מדיטציות, תה מכל הסוגים שבעולם, ושלא יהיה משעמם - קפסולות, טבליות וכדורים במגוון צבעים ושמות. וטוב שיש על מי לסמוך, מפני שבדיוק שמצליחים לתפוס תנומה.. כמה נחמד להתעורר עם הציפורים שמצייצות, בדיוק שזורחת השמש!
לא משנה שהחלון סגור. אני אשמע אותן ויהיה מה.
ואז לקום. אך, איזה כיף! אין כמו להרגיש את שתי הרגליים על הקרקע.
הבעייתיות שבמחלה כרונית "בלתי נראית" ובלתי מובנת כמו פיברומיאלגיה, שמשליכה גם על תסמונת התשישות הכרונית. דוגמאות של מחקרים רפואיים, המבדילים בין פיברומיאלגיה ובין דיכאון ומצבים פסיכולוגיים, כמו מחלות גופניות אחרות שנחשבו בעבר פסיכולוגיות/פסיכוסומטיות. מאמר המחזק את ידי החולים לקבל את התמיכה והטיפול הנכונים, ומצייד במידע מתאים.
בסיומה של הועידה הבינלאומית הראשונה של ה- NFA (ה.מ: עמותה אמריקאית להגברת מודעות לפיברומיאלגיה), אמר אחד הנואמים: "לאור כמות המחקרים המראים תופעות גופניות חריגות אצל חולי פיברומיאלגיה, כל מי שמאמין כי מחלה זו היא כולה "בראש שלך", צריך שיבדקו את ראשו שלו!"
אכן, למרות מספרם העולה של מחקרים המבחינים בין פיברומיאלגיה ובין הפרעות פסיכיאטריות -מקומם של הגורמים הפסיכולוגיים עדיין נדון בלהיטות רבה. ד"ר מוחמד ב. יונוס הוא אחד מהרופאים המומחים לפיברומיאלגיה, אשר חקר את המאפיינים הקליניים של המחלה למעלה מעשר שנים.
רבים ממחקריו שפורסמו, עסקו בטענה, כי התסמונת אינה יותר מאשר בעיה של דחק ("סטרס"), חרדה או דיכאון. תשובתו לכך היתה, כי בזמן שהגורמים הפסיכולוגיים יכולים להחמיר את התסמינים (סימפטומים), הם גם יכולים להסוות את הסיבה האמיתית של פיברומיאלגיה – שלדעתו, מקורה בפעילות בלתי תקינה של נוירוטרנסמיטרים (ה.מ.: מעבירים כימיים בין-עצביים; פעילות בלתי תקינה של חומרים הנושאים מידע במערכת העצבים).
עמותת "אחוה" - איגוד נכי חיפה והצפון - ופעילויותיה
מאת גב' יפה חן, מנכ"ל
חולי פיברומיאלגיה ו/או תסמונת התשישות הכרונית יוכלו להשתלב בקורסים לקבל הכשרת עיצוב ועריכה גרפית, ליצור ולמכור חפצי אמנות, כמו גם בפעילויות התעסוקתיות והחברתיות הנוספות שמציעה "אחוה" במרחב חיפה והצפון – מנהריה ועד חדרה - כולל השתלבות ב"מרכז לחיים עצמאיים" שנחנך לאחרונה.
עמותת "אחוה" הוקמה לפני 30 שנה ע"י מר טיבי גולדמן ז"ל במטרה לפעול למען אנשים בעלי צרכים מיוחדים.
מספר הפונים ל"אחוה" לעזרה הוא רב ומקיף את כל מרחב חיפה והצפון- מנהריה ועד חדרה. הפונים אלינו לוקים בנכויות חושיות ופיזיות מורכבות, ביניהם כבדי-שמיעה וחרשים, כבדי-ראייה ועיוורים, וכן חולי .C.P (שיתוק מוחין), ניוון שרירים ובעלי קשיים מוטוריים.
הארגון משרת אנשים נכים מכל העדות, ללא הבדל דת, גזע או מין, ומספק מזה 30 שנה שירותים לאוכלוסיית הנכים, במסגרות הבאות:
קבוצות תמיכה או טיפול קבוצתי בישראל, אם בסיוע עמותת אס"ף ו/או באמצעות גורמים מוסדיים או פרטיים, והאפשרויות לקבלת החזרים למימונם. במדור זה ישנם גם מאמרים איך להקים קבוצות תמיכה, מהן היתרונות ומהן החסרונות שמהם יש להזהר, כמו גם פירוט פורומים שונים שהינם קבוצות תמיכה וירטואליות.
נוכל למצוא קבוצות תמיכה ו/או קבוצות לתרפיה קבוצתית ברחבי הארץ, מכמה סוגים; כמו גם פורומים שונים באינטרנט, המהווים למעשה קבוצות תמיכה וירטואליות, מקוונות.
סקירה של מגוון טיפולים רלוונטיים למצבים הבריאותיים הנדונים באתר זה - אלכסנדר, פלדנקרייז, הידרותרפיה, טאי צ'י וצ'י קונג, דמיון מודרך, רייקי, מדיטציה, רפואה סינית, יוגה, ביופידבק וארומתרפיה; לצידה - הסבר על המושג אלטרנטיביים מול רפואה משלימה ומהי השקפתנו האישית; השיקולים הכלכליים, הלוגיסטיים והחשובים ביותר בבחירת טיפול ו/או מטפל; מהי מטרת השימוש בטיפולים לטווח הארוך; מהו המפתח להצלחה; יעילותם, תרומתם להקלה, לשיפור באיכות החיים, לשיקום ולהחלמה; התייחסות לטיפול פרטני-אישי מול טיפול קבוצתי; ועוד. הגישה האפקטיבית בהתמודדות, יחד עם מספר כללי ברזל למטפלים ומטופלים בתסמונות שבהן עוסק אתר זה.
טיפולים אלטרנטיביים או רפואה משלימה?
טיפולים אלטרנטיביים, משמעם, על-פי הגדרתם, אלטרנטיבה - אפשרות חלופית. נבקש להדגיש, כי אין אנו מתיימרים בשימוש מונח זה,כאן או בכל מקום אחר באתר, לקבוע, כי שיטה טיפולית זו או אחרת עדיפה, או יכולה לבוא במקום שיטה אחרת, לרבות שיטות הרפואה הקונבנציולית. גם אם נעשה שימוש כזה, כוונתנו היא לשיטת טיפול מעולם הרפואה המשלימה - שהוא מונח נכון יותר, למרות הרושם שהינו פחות שגור בפי כל.
מימון הטיפולים- פרטניים ו/או קבוצתיים
שיטות טיפול של תחום זה הוא נרחב בישראל (ביחס למדינות העולם המודרני), ואף משולב במתן השירותים הניתנים במסגרת קופות החולים השונות, ולרוב מסובסדים בהיקף מסוים.
הבעיות המגוונות במערכות יחסים עם מחויבות – כולל מין ואינטימיות, מתחים רגשיים וקשיי תקשורת, קשיים בתפקוד כללי ונטל הפרנסה, בעיות מבית ומחוצה לו; הבנת דרכי פתרונן וכן כיצד לצפותן מראש, כשהבעל או האישה חולים (או הפכו לחולים), תוך חיזוק מערכת היחסים, נוכח מחלה כרונית מגבילה ותופעות הלוואי של התרופות הכרוכות בטיפול בה - כמו פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית ומחלות כרוניות מגבילות דומות אחרות.
הערת המתרגם: השימוש בלשון זכר (כמו "בן-זוג" או "בני-זוג") בתרגום זה לעברית, הינו מטעמי נוחות בלבד, והכוונה היא להתייחסות שווה לשני המגדרים.
פיברומיאלגיה היא קשוחה עם זוגות. אינני מכירה סטטיסטיקות בנושא זה, אולם מאות השיחות שניהלתי עם אנשים עם פיברומיאלגיה נתנו לי את הרושם, כי ישנם יותר מקרי גירושין בקרב זוגות אשר לאחד מבני-הזוג יש פיברומיאלגיה, מאשר בקרב יתר האוכלוסיה. בפרק זה ניגע בדברים שיכולים להשתבש אצל זוגות, ומה נוכל לעשות כדי לצפות מראש בעיות ואף לתקנן. למרות שההתמקדות תהיה בנישואין קונצבציונליים, ניתן ליישם את הרעיונות, באותה מידה, גם על מערכות יחסים ארוכות טווח.
על הנושא הרגיש מאוד של תקשורת בין אהובים ואוהבים, איך להבין שמטבע הדברים ישנו מתח, כעס, ואף הצורך בלהיפרד; ואיך אפשר להסביר, גם מבלי לדבר אלא באמצעות מכתבים מוכנים, על פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית, שאותם ניתן להעתיק ולשלוח.
כשהפיברומיאלגיה ו/או כשהתסמונת התשישות הכרונית "מגיעות להתארח", "שתיהן ביחד או כל אחת לחוד... ", כדאי להבין שהן מסוג האורחות שלא רוצות ללכת. כיף להן להישאר, על אף שאינן רצויות. סביר להניח שכאורחות מסוג "מבורך" זה, עושות זאת גם ללא הודעה מוקדמת.
חומר לכל רופא על תסמונת התשישות הכרונית ועל פיברומיאלגיה
עותקים 'מהתנ"ך' של הרפואה הפנימית על CFS ועל פיברומיאלגיה ניתן לקבל בפניה אלינו בדוא"ל.
'עקרונות הרפואה הפנימית של הריסון' הוא אחד מספרי הרפואה הידועים בעולם. זהו ספר הלימוד של הרפואה הפנימית בבתי ספר רבים לרפואה. אם אתם הולכים לרופא שיש לו ספר אחד בלבד בספרייה, קרוב לוודאי שזהו הספר (תוכלו לזהותו על פי הכריכה האדומה).
איך מצליחים להתחיל בפעילות גופנית כשברקע פיברומיאלגיה, שגורמת לכאבים עזים, תסמונת תשישות כרונית, שגורמת לעייפות משתקת, או מחלה מגבילה דומה אחרת שמקשה ביצוע פעילות גופנית שאמורה להקל על המצב מלכתחילה? טיפים מעשיים למתחילים המתייחסים לבעיות הרבות והמגוונות שמציב אתגר זה.
כשאתם סובלים מפיברומיאלגיה או ממחלה דומה, רק המחשבה על "כושר גופני" יתכן שתשמש כתרגיל בתסכול ובכאב. השרירים שלכם כבר כואבים, אתם מרגישים מותשים. כיצד תוכלו אפילו לשקול פעילות גופנית כשלקום מהמיטה היא כמו לטפס על הר?
סיפורה האישי של אדווה - סיפור הצלחה על טיפול בדיקור סיני (אקופונקטורה).
כדי לא להתחיל בטון שלילי אני חייבת לומר - כי נראה שהסוף יהיה טוב. הדיקור הציל את חיי...
שלא כמרבית חולי התסמונת התשישות הכרונית (CFS) התמוטטתי ביום אחד. לאחר יומיים של "שפעת" פשוט קרסתי בעבודה והוחשתי למיון. לא מצאו לי כלום. גם לא שבועיים אחר כך שסבלתי מכאבי בטן איומים וניתחו אותי מחשש לאפנדציט. גם אז, כשלא התאוששתי, לא מצאו לי כלום. אחר כך אמרו "מחלת הנשיקה" (מונוקליאוזיס). למזלי, תפקודי הכבד הראו על וירוס, ואז כבר אמרו - אין מה לעשות.
הרעיון שהנחה ומנחה אותנו בהכנת האתר הוא לנסות ולהביא לפניכם את אשר לעניות דעתנו יכול לסייע למאותגרים בפיברומיאלגיה, למאותגרים בתסמונת התשישות הכרונית ובתופעות דומות, בהתמקדות בשיפור איכות החיים, בהקלה ובהחלמה מהן. אנו מבקשים להדגיש כי אין אנו בעלי הכשרה רפואית מוסמכת ו/או בעלי הסמכה טיפולית מתאימה, אלא אנשים שמנסים ללמוד מהחיים, לרבות מהאתגרים שהם מציבים בפנינו. ברצוננו להבהיר, כי בכל האמור באתר, או בחלק מסוים ממנו, אין אנו אחראים ו/או ערבים, בין היתר, לטיב, איכות, מיומנות, הסמכה או התאמה של שיטה או שיטות טיפול, מטפל/ת, מוצר/ים, רופא/ים כלשהם, אלא ברצוננו לחלוק ידע עם מי מאלה שיבחרו לעשות כן. כמו כן, אין בכל האמור באתר, או בחלק מסוים בו, כדי לבוא במקום ייעוץ ו/או אבחון ו/או טיפול רפואי ו/או מקצועי כלשהו, כפי שאין בכך כדי לשמש אמצעי אבחון ו/או טיפול עצמיים, ואנחנו מעודדים קבלת הכוונה ו/או טיפול ו/או מעקב מאיש מקצוע המוסמך לכך. איננו ערבים/ אחראים /מייצגים אף אחד בנוגע לשימוש או לתוצאותיו, באופן ישיר ו/או עקיף, במונחים של דיוק, נכונות, מהימנות, מהות, איכות, או כל דבר אחר, במסגרת הכתוב באתר זה ו/או באמצעות קשר בדואר אלקטרוני - ובכל אמצעי התקשרות אחר שנעשה מכוחו ו/או באמצעותו. האחריות למה שהינכם בוחרים לעשות בכל האמור באתר זה, או בחלקים ממנו, הינה שלכם. אנו מבקשים לאחל לכולכם הצלחה ובריאות שלמה!
